רמקולים אלחוטיים – מבחן קבוצתי 2018

הקדמה 

אפשר לומר שעכשיו, ב- 2018, הסמראטפון כבר פחות או יותר מהווה את מרכז החיים שלנו ולאבד אותו בטעות זה כבר יותר גרוע מלאבד את הארנק שלנו… אחד מאלף הדברים שאנחנו עושים עם הסמארטפון זה להאזין למוזיקה, מה שהפך את האוזניות, ובמיוחד את האוזניות האלחוטיות, לכל כך נפוצות. לכן, באופן טבעי, זה לא מפתיע לראות שכעת הגיע תורו של הרמקול האלחוטי, שמיועד למי שלא רוצה לתקוע אוזניות על הראש או לחילופין רוצה לחלוק את ההאזנה עם עוד אנשים, בבית, במשרד או אפילו בחוף הים. 

הרמקול האלחוטי 

רמקול אלחוטי זאת הגדרה קצת כללית מדי. בתכלס כל רמקול שמאפשר השמעת מוזיקה דרך הזרמה אלחוטית כזו או אחרת הוא רמקול אלחוטי. זה יכול להיות רמקול נייד קטן וזה יכול להיות זוג רמקולים רצפתיים גדולים שלא מתביישים לקחת חלק ממערכת Hi-Fi לכל דבר. אצל רוב האנשים ההגדרה מתחברת יותר לרמקולים הנייידים הקומפקטים, אלה שאפשר לקחת לכל מקום, אבל במבחן הזה אנחנו נבדוק גם דגמים שדורשים חיבור לחשמל, למעט כאלה שמגיעים כזוג רמקולים נפרדים. 

אז מהו החיבור האלחוטי? התקן שכרגע שולט בשוק הוא כמובן תקן ה- Bluetooth. ישנם רמקולים אשר תומכים גם בתקן ה- Airplay של אפל ואף ב- Wi-Fi שמאפשר חיבור לרשת הביתית לצורך הזרמת המוזיקה, אבל Bluetooth נשאר הכי נפוץ. תקן ה- Bluetooth מעולם לא נחשב לפרוטוקול איכותי במיוחד בכל הקשור להזרמת מוזיקה, אבל עם השנים נעשו בו שיפורים כולל תמיכה בתוספות כגון AptX אשר מיועד לשפר את איכות השמע דרכו. על פניו זה מאד פשוט – מדליקים את הרמקול, מוצאים אותו בתפריט ה- Bluetooth בטלפון (או כל מכשיר תומך), מתחברים ויאללה מוזיקה. 

רמקולים אלחוטיים ברוב המקרים הם רמקולים קומפקטים שמיועדים לעבוד ללא חיבור לחשמל. הרעיון הגיוני, הרי אם הצלחנו להיפרד מכבל ה- Signal, אז למה לא להיפטר גם מכבל החשמל? יתרה מכך, רמקולים ניידים מנסים לדחוס כמה שיותר לחבילה כמה שיותר קטנה, אבל המתכון נשאר זהה בכולם: 

• הגברה מסוג Class D אשר יותר קומפקטית וחסכונית בהשוואה להגברה קלאסית מסוג Class A/B.
• וופרים מיניאטורים מהדור האחרון אשר מיועדים להפיק ספקטרום תדרים יותר רחב ממה שהגודל שלהם מרמז. אותם וופרים מסוגלים להפיק את רוב הספקטרום, אבל עדיין ישנם דגמים של רמקולים אשר כוללים טוויטרים שמטבעם מתוכננים ספציפית לתדרים הגבוהים. אגב, באותו כיוון, חלק מהרמקולים כוללים וופר שמיועד רק להפיק בסים.
• הראדיאטור הפאסיבי, שמהווה אביזר יותר נפוץ בסאבוופרים, כעת נכלל כמעט בכל רמקול נייד שיש. במילים פשוטות, מדובר בממברנה פאסיבית שאינה מחוברת לכלום ותפקידה להחליף את צינור האוויר, או Port, שקיים ברוב הרמקולים על מנת לתגבר את התדרים הנמוכים, כלומר הבסים.
• EQ דינמי – מדובר בתכונה שלא קיימת בכל רמקול, אבל שימושית למדי. בדומה למה שמוצאים לפעמים גם ברסיברים לקולנוע ביתי, חלק מהרמקולים כוללים EQ פנימי אשר מוסיף בס וטרבל כאשר מאזינים בעוצמות נמוכות, זאת על מנת לפצות על חוסר הרגישות שלנו בתדרים האלו בעוצמה לא גבוהה. כאשר מגבירים את העוצמה הכל מתאזן בהדרגתיות, ובעוצמות הכי גבוהות הבס כבר מתחיל לרדת בעוצמה בכוונה על מנת לשמור על הרמקולים ועל סאונד נקי.
• שקע Aux – כל הרמקולים במבחן, למעט דגם אחד, כוללים שקע Auxiliary מסוג מיני 3.5mm על מנת לאפשר חיבור למקור סאונד חיצוני שאינו תומך ב- Bluetooth.
• מיקרופון לניהול שיחות על גבי הרמקול. 

הרמקולים 

המבחן הזה, באופן ברור, אינו מתיימר לייצג כל דגם וכל יצרן שיש, אחרת הרשימה לא היתה נגמרת, אבל אנחנו כן כללנו נציגות מכובדת ויותר חשוב מזה, מגוונת. ישנם דגמים קומפקטים יותר וקומפקטים פחות, כאלה שעובדים על סוללה וכאלה שלא ודגמים שאפשר לזרוק לבריכה לעומת דגמים שממש רוצים להישאר יבשים. בקיצור, 18 דגמים שמנסים לייצג משהו לכל אחד. 

כל דגם מקבל תשומת לב משלו במבחן, כולל הערות על איכות בניה, נוחות שימוש, איכות הסאונד וכמובן, בסוף המבחן, הבחירות שלי. לא מדובר ברמקולים שבאים להתחרות במערכות סטריאו ברמה גבוהה ולכן הציפיות והניסוח שלי היו בהתאם. בנוסף, לכל רמקול נעשו מדידות Frequencey Response על מנת להראות צד מעט יותר אובייקטיבי. נא לקחת בחשבון שהמדידות האלו לא משקפות איך הרמקולים ישמעו לכם בפועל. 

הדגמים במבחן חולקו לשלוש קבוצות מחיר: עד 599 ש"ח, 799-1,250 ש"ח ומעל ל- 1,490 ש"ח, אבל בסופו של יום המחיר זה רק חלק מהמשוואה. לנוחיותכם הכנתי טבלה אשר כוללת את כל הדגמים במבחן בסדר אלפביתי כולל פירוט של כל התכונות הרלוונטיות שמבדילות בין הדגמים:

דגשים לגבי הטבלה:

• זמן סוללה: המספרים הם בהתאם למפרט הטכני של היצרן. זמן הסוללה מאד מושפע מעוצמת השמע וכל יצרן מגדיר את הזמן באופן מעט שונה.
• פיזור סאונד: אלה שמוגדרים כסאונד ישיר הם אלו שמשמיעים סאונד רק מצד אחד, כאשר אלו שמוגדרים כ- 360 כוללים סאונד אשר מיועד להיות פחות מפוקס, מה שיותר מתאים למי שרוצה לשים רמקול במרכז החדר/סביבה.
• רטיבות: חלק מהרמקולים עמידים לרטיבות, אבל כל דגם והתקן שלו. רמקול אחד יכול להיות עמיד למעט נתזים של מים, כאשר דגם אחר יכול לצלול מתחת למים לשעה שלמה. התקן מצויין בטבלה במידה והיצרן רשם זאת במפרט הטכני.
• רדיו: לא שאני רואה יותר מדי אנשים שישתמשו בזה, אבל טוב לדעת אם יש.
• סטריאו: חלק מהרמקולים מאפשרים חיבור של רמקול נוסף על מנת להשתמש בשני רמקולים כזוג סטריאו. ישנם כאלה שאפילו מאפשרים חיבור של הרבה יותר רמקולים ביחד על מנת לעשות "מסיבה" של ממש.
• SD card: במידה והרמקול כולל שקע לכרטיס זיכרון, מה שמאפשר ניגון מהכרטיס במקום מהטלפון.
• AptX: תקן אשר מיועד לאפשר הזרמת מוזיקה באופן יותר איכותי על גבי Bluetooth. התקן דורש תמיכה גם מהטלפון או הנגן שבשימוש.
• Wi-Fi: שימושי למי שמזרים תוכן מהרשת הביתית.
• USB: רמקולים אשר כוללים שקע USB להטענה של הטלפון.
• שלט: רמקולים אשר כוללים שלט רחוק סטנדרטי.
• גודל: במקום לרשום מידות מדוייקות, הקטגוריה פשוט מחולקת לגודל פיזי – קטן, בינוני וגדול.

קבוצת מחיר: עד 599 ש"ח

קבוצת מחיר: עד 599 ש"ח

קבוצת המחיר הזו מכילה אך ורק רמקולים ניידים. כצפוי, הרמקולים הכי קומפקטים נמצאים בקבוצה הזו, כולל כאלו שעמידים לרטיבות. מוטיב העיצוב די חוזר על עצמו וכך גם התכנון הפנימי של רובם, אבל עדיין לכל דגם יש את הקטע שלו. 

BOSE – Soundlink Micro 

ה- Micro שפותח את הרשימה הוא גם הרמקול הכי קומפקטי במבחן. מי שמחפש משהו שאפשר להכניס לתיק קטן בהחלט יאהב את הדגם הזה. מעבר לגודל הפיזי, הרמקול גם כולל מעטפת סיליקון עמידה אשר גם קצת עוזרת עם הגנה פיזית וגם לוקחת חלק בעמידות לרטיבות שמאפשרת טבילה במים, כאשר בחלק האחורי של הרמקול ישנה רצועת סיליקון שימושית שמאפשרת, לדוגמא, הצמדה של הרמקול לאופניים או תיק גב.

המבנה הטכני של הרמקול די פשוט – וופר אחד עם ראדיאטור פאסיבי מלפנים וראדיאטור נוסף מאחור על מנת להפחית וויברציות, מה שהופך אותו לרמקול מונו יחד עם עוד שני דגמים אחרים במבחן. מונו? האם זה בעיה? לא עם רמקולים כאלה קטנים.

הסאונד של ה- Micro מפתיע בשביל משהו כזה קטן. בסדר, הוא לא בא להתחרות בדגמים גדולים, אבל אם ניקח דברים בפרופורציות אז יש פה תוצאה נאה. הסאונד יחסית מפורט ומאוזן, כאשר הבס דווקא סביר, אבל כצפוי נאבד לגמרי בעוצמות גבוהות על מנת לשמור על הוופר הקטן. אופציה טובה למי שרוצה רמקול על האופניים או פשוט חייב דגם מאד קומפקטי. 

נ.ב – לרמקול לא נעשו מדידות עקב מחסור בכניסת Line in. 

BOSE – Soundlink color II 

דגם ה- Color לוקח את אחיו הקטן, ה- Micro, ומגדיל אותו. עדיין מקבלים מארז מצופה סיליקון עמיד ואיכותי, עדיין יש עמידות לרטיבות ועדיין יש שני ראדיאטורים פאסיבים – אחד מלפנים ואחד מאחור על מנת להפחית וויברציות. מה שמקבלים בנוסף זה וופר שני יחד עם מארז גדול יותר והגברה חזקה יותר, אבל מצד שני כבר אי אפשר לטבול את הרמקול במים.

המדידות מראות שה- Soundlink לא יורד נמוך בבס, אבל מציג תוצאה יחסית מאוזנת למעט טרבל נמוך מעט שקוע.

ה- Soundlink נשמע לי מאוזן למדי, מפורט ועם תדרים גבוהים די חלקים. בכל הקשור לבס אני מעט התאכזבתי, שכן לא רק שהבס לא יורד נמוך מספיק, הוא גם נחתך מאד מהר בעוצמות גבוהות. לזכותו יאמר שהרמקול הצטיין במיוחד עם הקלטות איכותיות, או לפחות כאלה שלא כוללות תוכן עשיר בבס, מה שהפך אותו בסופו של דבר ליותר מוצלח מהצפוי.

Blaupunkt – Smart 200 

ה- Smart 200 משתייך למותג Blaupunkt של היבואן הישראלי ומהווה אחד מתוך שניים של המותג בקבוצת המחיר הזו. מדובר ברמקול קטן אשר מגיע בצורה הנפוצה של צילינדר שמתאימה להנחה בשכיבה או על הצד. מתחת לכיסוי החיצוני הרמקול אינו בעל סידור סטנדרטי "סימטרי" והוא כולל בצד אחד ראדיאטור פאסיבי עם דרייבר קטן בחלק התחתון ובצד השני רק דרייבר קטן בחלק העליון, כאשר ישנו ראדיאטור פאסיבי מסוג שונה בצד/תחתית הרמקול.

בשונה מרוב הרמקולים הניידים במבחן, ה- Smart 200 כולל בורר ווליום במקום מתגים יחד עם "מתגי" Swipe להעברת שירים במקום מתגים רגילים. בנוסף, הוא כולל מתג שמאפשר מעבר בין שני מצבי EQ – פנימי וחיצוני. בורר הווליום נוח לשימוש, אבל מתגי ה- Swipe לא במיוחד. איכות הבניה טובה, אך לא יוצאת דופן, כאשר המכשיר עמיד לרטיבות, אבל לא לטבילה במים. 

המדידות מציגות רמקול יחסית מאוזן, אבל כזה שלא יורד נמוך בבס וכולל שילוב של שקע/בליטה בתחום הטרבל.

איכות הסאונד של ה- Smart 200 היא בינונית בלבד. מה שהיה חסר לי בעיקר נמצא בקצוות הספקטרום. הרמקול מצד אחד לא היה מפורט מספיק ונשמע מעט יבש, כאשר מצד שני הבסים לא היו מספקים. עוצמת השמע המקסימלית היתה לא רעה, אבל לא יוצאת דופן והסאונד היה מעט "קופסאתי" בעוצמה מקסימלית. בנוסף, זה היה אחד משני הרמקולים במבחן שכלל רעש רקע HISS מעט בולט, למרות שבזמן האזנה לא שומעים את זה. ההבדל בין שני מצבי ה- EQ התבטא בבס מופחת במצב Outdoor, סביר להניח בכדי לשמור על סאונד יותר נקי בעוצמות האזנה גבוהות שיותר נפוצות כאשר מאזינים בחוץ. 

Blaupunkt – Smart 300 

בדומה ל- Smart 200, גם ה- Smart 300 שייך למותג Blaupunkt והוא אחד הדגמים הבודדים במבחן שמזכיר את המראה של מכשירי הרדיו הניידים של פעם, רק עם טוויסט מודרני. הרמקול נאה, בינוני בגודלו וכולל ידית נשיאה ממתכת. מלפנים ישנם שני וופרים, כאשר הראדיאטור הפאסיבי ממאחור. בצד ימין של החלק העליון ישנו בורר עוצמה משולב עם מתגי Swipe כמו בדגם ה- Smart 200 ובצד שמאל ישנו בורר ה- EQ שמעניק בחירה מתוך ארבעה מצבים לפי סגנון מוזיקה. בורר הווליום/EQ נוח לשימוש, למרות שידית הנשיאה מעט מפריעה, ומתגי ה- Swipe לא הכי נוחים. המכשיר אינו כולל שום עמידות לרטיבות, אז לא לנסות. 

לפי המדידות, שנעשו במצב Normal, ה- Smart 300 יורד יחסית נמוך בבס, אבל עושה זאת בהנחתה מסויימת, כאשר ישנו דגש באמצע תחום הטרבל. 

איכות הסאונד של ה- Smart 300 מתחלקת לשניים – בעוצמה נמוכה ובעוצמה גבוהה. אמנם בעוצמה נמוכה ישנו רעש רקע HISS מעט בולט בדומה ל- Smart 200, אבל זה לא מפריע ברגע שמאזינים למוזיקה, כאשר האיכות הכללית בעוצמה נמוכה היא לא רעה בכלל, כולל סאונד מפורט ובס מספק. מה שכן, האיזון הטונלי לא מאוזן במיוחד וחסר מעט "בשר" במידריינג'.

משחק עם בורר ה- EQ ובחירה במצב JAZZ משפרת את העניין, אבל גם לוקחת מעט מהפירוט בתדרים הגבוהים. שני מצבי ה- EQ האחרים לא היו לטעמי. הבעיות מתחילות בעוצמות האזנה גבוהות מכיון שהרמקול מעוות לחלוטין את הבס, זאת בשונה משאר הרמקולים במבחן שפשוט חותכים את הבס בהדרגתיות בעזרת Limiter מובנה. 

Jamo – DS-3 

ה- DS-3 שייך למותג הרמקולים המוכר Jamo ומהווה את אחד הדגמים הכי קטנים במבחן. העיצוב די אפרורי, אבל אלגנטי כאשר איכות הבניה סבירה, אבל איכות החומרים אינה מרשימה. כל הסאונד יוצא מלפנים דרך זוג דרייברים, למיטב הבנתי, כאשר בחלק העליון נמצאים המתגים ובורר הווליום. ה- DS-3 מכיל תכונה שאין לאף אחד מהדגמים במבחן – היכולת לנגן מוזיקה באופן מקומי מכרטיס זיכרון – שימושי למי שלא רוצה/צריך את מכשיר הטלפון. תכונה נוספת היא רדיו FM, אבל אני מצאתי את זה מאד לא נוח לשימוש.

ה- DS-3, לפי המדידות, בכלל לא מפיק בסים ונחתך בצורה חדה כבר ב- 200Hz. בנוסף לזה, תחום הטרבל מעט בולט.

איכות הסאונד של ה- DS-3, לצערי, היא המאכזבת במבחן. הסאונד אמנם מפורט, אבל עוצמת השמע לא מרשימה,  הטרבל מעט מחוספס והבסים פשוט לא קיימים, מה שמוביל לסאונד מאד רזה שמזכיר גרסה משודרגת לרמקול הפנימי של הסמארטפון…

JBL – Flip 4 

JBL הוא אחד מיצרני הרמקולים הכי מוכרים ככה שלא מפתיע לראות אותם מייצרים גם רמקולים בסגנון הזה. ה- Flip 4 שייך לסגנון הרמקולים בצורת צילינדר שכוללים וופרים בחלק הקדמי וראדיאטור פאסיבי בכל צד. העיצוב פאנקי, איכות הבניה טובה והמכשיר עמיד לרטיבות כולל מתחת למים, מה שהופך אותו מתאים לטיול לחוף הים או בטבע. את הרמקול ניתן להעמיד על הצד או בשכיבה, אבל בשכיבה הוא פחות יציב עקב חוסר בבסיס של ממש. בדומה לכל הדגמים הניידים של JBL, ה- Flip 4 כולל את תכונת ה- Connect+ שמאפשרת לחבר כמה רמקולים שרוצים ביחד!

המדידות מראות שה- Flip 4 אמנם יורד נמוך בבס יחסית לגודל הרמקול, אבל מצד שני תחום הטרבל בולט למדי.

הסאונד ב- Flip 4 מעט אכזב אותי. המצגת אמנם מפורטת, אבל גם נשמעת מחוספסת ולא מאוזנת, כאשר הבס קיים, אבל אינו מרשים במיוחד. הרמקול כן מסוגל להגיע לעוצמות האזנה גבוהות, אבל נשמע רזה כאשר עושים זאת.

JBL – Charge 3 

ה- Charge 3 הוא, תרתי משמע, אחיו הגדול של ה- Flip 4. העיצוב באותו הסגנון, איכות הבניה וכך גם אופן השימוש. מה שדגם ה- Charge 3 מוסיף הוא שקע טעינה שימושי לטלפון וסאונד שמיועד להיות יותר גדול ומרשים. נוחות השימוש פה מעט יותר טובה כאשר משכיבים את הרמקול על הצד עקב בסיס יותר יציב ומתגים שנמצאים בחלק העליון במקום מאחור. גם פה קיימת תכונת ה- Connect+ וגם פה מדובר ברמקול שניתן להכניס למים, עד לגבול מסויים כמובן.

ל- Charge 3 יש את המדידות הכי מרשימות בקבוצת המחיר הזאת. הרמקול יחסית מאוזן, יורד נמוך בבס, אבל כולל טרבל מעט בולט.

איכות הסאונד ב- Charge 3 היתה לדעתי יותר טובה מזו של ה- Flip 4, כולל שיפור באיזון הטונלי. המצגת מפורטת, אולי טיפה יותר מדי, מה שלא יתאים בהכרח לכל סוג של הקלטה. המידריינג' יחסית "מרוחק", כאשר הבס אמנם הכי מוצלח בקבוצת המחיר, אבל לא מתחרה בדגמים היותר יקרים. הרמקול כן מסוגל להגיע לעוצמות האזנה גבוהות, אבל נשמע מעט רזה כאשר עושים זאת. 

קבוצת מחיר: 799-1350 ש"ח

קבוצת מחיר: 799-1350 ש"ח

הקבוצה הזאת כבר לוקחת את העניינים יותר ברצינות. עדיין יש פה דגמים ניידים, אבל גם כאלה שאינם. הקפיצה במחיר מורגשת פה כמעט בהכל, במיוחד באיכות הבניה והסאונד. 

Audioengine – B2 

Audioengine מוכרים לנו בעיקר מעולם הרמקולים המדפיים המוגברים, אבל פה הם מנסים לתת רמקול שהוא סוג של הכלאה בין הדגמים המוכרים שלהם למשהו קצת שונה. ה- B2 נראה כמו שני רמקולים מדפיים קטנים שהשכיבו על הצד וחיברו ביחד, כנראה בגלל שזה בדיוק מה שהם עשו. ה- B2 הוא למעשה זוג plus A2 שחוברו יחדיו יחד עם מקלט ה- B1 של החברה שתומך ב- aptX.

מדובר ברמקול בעל סידור פשוט – זוג וופרים וזוג טוויטרים מלפנים, כאשר באמצע ישנם שני Ports דקים. ממאחור ישנו בורר עוצמה יחד עם אנטנת Bluetooth יעודית וכמובן, שקע החשמל, שכן ה- B2 לא כולל סוללה. איכות הבניה היא אחת הטובות בכל המבחן, הרמקול הוא אחד מהשניים הבודדים פה שמגיעים עם תיבה מעץ ואפילו כולל כיסוי גריל מגנטי כמו ברמקולים רגילים. 

המדידות של ה- B2 מראות תוצאה יחסית טובה למעט מיד בס מודגש מדי.

מוטיב ה- "רמקול" ממשיך במידה מסויימת עם הסאונד. ה- B2 נשמע כמו רמקול מדפי קטן, ללא Limiter אלקטרוני שחותך את הבס בעוצמות גבוהות, אז מומלץ להיזהר עם הווליום, שאגב מגיע לעוצמות גבוהות במיוחד. התדרים הגבוהים מאד חלקים, אבל מצאתי מעט מחסור ב- "אוויר", מה שגורם לרמקול להישמע פחות מפורט. בצד השני של הספקטרום, הבס מעט בומי, אבל זה תלוי במיקום של הרמקול וסוג ההקלטה. כל זה לדעתי לא ממש מפריע ל- B2 להיות אחד משני הרמקולים עם הסאונד הכי "רמקולי" במבחן הזה. יותר מתאים להקלטות טובות מאשר ללהיט הפופ האחרון, למרות שהוא מסוגל להיות סלחני גם עם הקלטות לא טובות. 

B&O – A1 

B&O לא נוהגים להתלוצץ בכל הקשור לעיצוב ואיכות הבניה של המוצרים שלהם, וה- A1 אינו יוצא דופן. מדובר באחד הרמקולים הקטנים במבחן, אחד משלושה שמגיע בתצורת מונו, ואחד משלושה בלבד שעובד עם תיבה סגורה, כלומר ללא ראדיאטור פאסיבי או Port לתגבור התדרים הנמוכים. במקום זה, הוא כן כולל טוויטר על מנת לשפר את הפקת התדרים הגבוהים, ולדעתי, גם כדי לשפר את פיזור הסאונד שלו, שכן ה- A1 הוא רמקול שמקרין סאונד כלפי מעלה במטרה לתת פיזור של 360 מעלות, אבל אפשר גם פשוט לתלות אותו באויר עם הרצועה המצורפת. יחד עם דגם ה- A2, אלו הדגמים היחידים במבחן שעושים שימוש בשקע USB Type C ואחד משלושה שמצהירים על זמן סוללה של עד 24 שעות.

המדידות של ה- A1 נעשו בזווית מסויימת, שכן הרמקול אינו מיועד להאזנה ישירה. התוצאה מרשימה בשביל רמקול שכזה, כולל בס שיורד נמוך.

ה- A1 לא מרשים רק בעיצוב ואיכות הבניה שלו, אלא גם בסאונד. בהנחה והקטע של רמקול שמקרין סאונד כלפי מעלה לא מפריע לכם, ל- A1 יש סאונד מפורט עם גבוהים נקיים, מצגת יחסית מאוזנת ובס שפשוט נשמע שונה משאר הדגמים הניידים במבחן. רך כזה, איכותי, כמובן כל עוד לא נסחפים עם הווליום שאמנם עולה גבוה, אבל עושה זאת על חשבון הבס.

BOSE – Revolve plus 

ה- Revolve plus שונה משני הדגמים הקטנים יותר של BOSE, אבל מהווה את אחיו הגדול של ה- Revolve הרגיל. זהו אחד משלושה רמקולים בודדים במבחן שעובדים בתצורת מונו במקום סטריאו, אבל הוא כן מתוכנן להקרין סאונד ב- 360 מעלות בשיטה שדומה למה שנהוג לעשות עם רמקולים אומני פולרים גדולים. התצורה לכאורה פשוטה – וופר אחד שפונה כלפי מטה ומקרין סאונד לעבר דיפיוזר אשר מפזר את הסאונד מסביב לרמקול, כאשר בחלק העליון של התיבה ישנם שני ראדיאטורים. איכות הבניה של ה- Revolve plus מרשימה והוא מרגיש כמוצר איכותי, כולל עמידות לרטיבות, אבל לא טבילה במים. 

המדידות של ה- Revolve plus מראות תוצאה יחסית מאוזנת. הרמקול יורד נמוך בבס, אבל גם טיפה מבליט אותו ואת הטרבל.

בחלק העליון ישנם מתגי שליטה יחד עם ידית נשיאה שימושית ובחלק התחתון ישנו שקע הברגה לחצובה, משהו שאין פה לאף רמקול במבחן, יחד עם שקע יעודי לתחנת עגינה (נמכרת בנפרד) על מנת להטעין את הרמקול, למרות שאפשר כמובן לעשות שימוש בכבל USB סטנדרטי. איכות הסאונד של ה- Revolve plus מצויינת. המצגת יחסית מאוזנת על הצד המפורט, הבס מוצלח, פיזור הסאונד זהה לכל הכיוונים מה שמאפשר לו למלא חלל בקלות, והרמקול נשמע נקי גם בעוצמה גבוהה שבעצמה מרשימה. הדברים היחידים שהפריעו לי הם מידריינג' מעט "חלול" בהשוואה לרמקולים שמקרינים סאונד ישיר וה- "בחורה" שמכריזה שהרמקול מוכן לזיווג בכל פעם שמדליקים את הרמקול ועל הדרך פשוט חייבת לפרט בדיוק את דגם הטלפון שמחובר…

Denon – DSB-150BT Envaya Mini 

ה- Envaya Mini נראה כאילו Denon, שמוכרים לנו יותר מעולם הרסיברים, ניסו ליצור הכלאה בין רמקול נייד אלגנטי ורמקול נייד קשוח למסיבת בריכה, ולדעתי הם הצליחו. איכות הבניה מצויינת והרמקול מרגיש קשוח ואיכותי, רק חבל שהמתגים בצד דורשים יותר מדי לחץ כדי להפעילם. התצורה כוללת שני וופרים מלפנים וראדיאטור פאסיבי אחד ממאחור. המכשיר עמיד לרטיבות ומאפשר גם טבילה במים (עד לגבול מסויים). ה- Envaya Mini הוא גם אחד הבודדים במבחן אשר תומך בתקן ה- AptX, למרות שאני מעט מפקפק במה שהתקן מסוגל להוסיף לסאונד של רמקולים מהסוג הזה.

ל- Envaya mini יש סט מדידות יחסית מאוזן, אבל כזה שעולה בעוצמה ככל שעולים בספקטרום.

ה- Envaya Mini נשמע מאוזן יחסית לגודלו הפיזי, כאשר המצגת היא על הצד המפורט. אמנם מדובר בטרבל חלק, אבל עם הקלטות לא מתאימות זה עלול להישמע מעט מוגזם לטעמם של חלק מהמאזינים. הבס לא רע, אבל יותר חשוב מזה, הרמקול שומר על נינוחות מסויימת גם בעוצמות האזנה גבוהות.

Denon – DSB-250BT Envaya 

ה- Envaya הוא האח הגדול של ה- Envaya Mini בדיוק כמו שה- Charge 3 הוא אחיו הגדול של ה- Flip 4. מה שכן, פה ממש מדובר על לשים את ה- Mini במכונת צילום ופשוט להגדיל ב- 150%, שכן ה- Envaya, למעט הגודל, זהה לחלוטין ל- Envaya Mini.

לפי המדידות, ה- Envaya שם מעט דגש באמצע תחום הטרבל, אבל מעבר לזה מציג תוצאה מאוזנת וגם יורד נמוך בבס.

ה- Envaya נשמע מרשים יחסית לגודלו. הסאונד הוא אחד המאוזנים במבחן, הבס והמידריינג' מרשימים והתדרים הגבוהים חלקים ומנומסים למדי. ישנם מאזינים שיגידו שהטרבל מנומס יותר מדי, מה שעלול להוביל לסאונד מעט משעמם, אבל זה גם תלוי בהקלטה. ה- Envaya מסתדר עם הקלטות טובות, אבל גם היה סלחני במיוחד עם  הפגמים בהקלטות פחות טובות. בנוסף, הרמקול מסוגל להגיע לעוצמת שמע גבוהה מבלי לחתוך את הבס יותר מדי.

iRiver – LS150 

רוצים רמקול שהוא יותר מעוד נטו רמקול? חשקה נפשכם במפרט עשיר מבלי לקפוץ לקבוצת מחיר גבוהה? לפה נכנס ה- LS150. מעבר להיותו מעט מוגבל עקב הצורך בחיבור לחשמל, ה- LS150 מאפשר חיבור אלחוטי בעזרת Bluetooth, בעזרת Airplay ובעזרת Wi-Fi בחיבור לרשת הביתית כולל אפליקציה יעודית ותמיכה ב- 24/192… רוצים רדיו FM איכותי? יש. רוצים תצוגה? יש. רוצים שקע USB להטענת הטלפון? יש. מה חסר? שלט רחוק, וגם זה לא קריטי. חיצונית ה- LS150 מעוצב בצורה מאד מינימליסטית עם תצוגה אשר מוסתרת בצורה אלגנטית מאחורי כיסוי הברזל בחזית הרמקול. בכל הקשור לאיכות בניה, הרמקול בנוי היטב, אבל גם מרגיש מאד פלסטיקי.

המדידות מראות שה- LS150 מפיק ספקטרום די מאוזן, אבל כולל שקע מאסיבי בתחום הטרבל.

בצד ימין ישנם שני בוררים גדולים, אחד לבחירת מצב שימוש ושני לווליום, כאשר בחלק העליון ישנם מקשי מגע. הסידור הפנימי מורכב מזוג טוויטרים, זוג וופרים למידריינג', וופר אחד לבס וראדיאטור פאסיבי אחד שנמצא בתוך התיבה עצמה ועובד לתוך תיבה שניה עם Port שמתנקז מתחת לחזית הרמקול, או במילים אחרות, חתיכת סידור. הסאונד של ה- LS150 מאוזן למדי, אבל גם נשמע לי מאד יבש עם מחסור בתדרים הגבוהים ובס לא נוכח מספיק. הסגנון יותר מתאים לדעתי למוזיקת רקע מאשר האזנה ישירה. בסופו של דבר תלוי איך מסתכלים על זה – הסאונד אמנם מעט מאכזב, אבל מצד שני המפרט הוא הכי עשיר מכל הדגמים במבחן. 

קבוצת מחיר: מעל 1,490 ש"ח

קבוצת מחיר: מעל 1,490 ש"ח

קבוצת המחיר הכי גבוהה במבחן מכילה כבר את הרמקולים הכי גדולים פה ולכן חלקם כבר לא באמת ניידים. הקפיצה במחיר לאו דווקא מתבטאת במפרט עשיר יותר, אלא יותר בגודל ועוצמת השמע המקסימלית שחלק מהרמקולים האלה מאפשרים. 

B&O – A2 Active 

ה- A2 הוא חיה שונה לגמרי מדגם ה- A1 ולא סתם עוד "אח גדול" כמו כמה דגמים במבחן. מדובר ברמקול נייד, עמיד לרטיבות (לא לטבילה), אבל במבנה דק יחסית. הרמקול מקרין סאונד קדימה ואחורה בתצורה לא שגרתית – בכל צד ישנו וופר, טוויטר וראדיאטור פאסיבי, אבל זה לא שצד אחד הוא ימין וצד שני הוא שמאל, זאת מכיון שטוויטר בצד אחד עובד עם הוופר שבצד השני וההיפך, מה שמסביר מדוע בכל צד הטוויטר נמצא בקצה אחד בעוד שהוופר נמצא בקצה השני במקום אחד ליד השני.

איכות הבניה והעיצוב טובים כצפוי, אבל לדעתי לא ברמה של ה- A1, כאשר בנוסף, עקב הפרופיל הדק שלו, ה- A2 לא מי יודע מה יציב, אבל מכיון שלרמקול ישנה רצועה אז כן אפשר לתלות אותו באוויר. יחד עם דגם ה- A1, אלו הדגמים היחידים במבחן שעושים שימוש בשקע USB Type C ואחד משלושה שמצהירים על זמן סוללה של עד 24 שעות.

המדידות של ה- A2 הן לא שגרתיות במיוחד. התוצאה זיגזגית לאורך כל הספקטרום, אבל לפחות הרמקול כן יורד נמוך בבס. בנוסף, עקב התכנון השונה של ה- A2, הספקטרום הגבוה בגרף הוא שילוב של מדידה ישירה ושל מדידה לצידי הרמקול.

איכות הסאונד של ה- A2 טובה, עם מידריינג' מעט רזה, תדרים גבוהים חלקים ונקיים סביר להניח תודות לטוויטר היעודי, אבל עם "במה" מעט מוזרה. הסאונד יוצא משני הכיוונים, אבל לא בצורה שגרתית כפי שהוסבר למעלה ולכן קשה להחליט איפה המיקום האידיאלי להאזנה… הבס מוצלח, אבל היה חסר לי מעט פאנץ', כאשר עוצמת השמע המקסימלית מרשימה, אבל חותכת את הבס יותר מדי. הרמקול מעניין, בסה"כ נשמע טוב והכי יתאים למי שרוצה סאונד "מפוזר", אבל האמת היא שציפיתי ליותר בשביל המחיר. 

BOSE – SoundTouch 30 

מערכת ה- SoundTouch 30 היא בדיוק כזאת – מערכת, ולא עוד סתם רמקול. מדובר בדגם הכי גדול במבחן, הכי כבד, הכי יקר ועם אחד המפרטים היותר עשירים. העיצוב בנאלי משהו, פשוט קופסא שחורה (למרות שהדגם קיים גם בלבן), כאשר איכות הבניה טובה, אבל לא מרשימה, כלפי חוץ בכל אופן. ה- SoundTouch 30 כצפוי אינו נייד ודורש חיבור לחשמל, מגיע עם שלט רחוק שימושי, תצוגת OLED נאה, שקע רשת וגם אחד מהשניים הבודדים במבחן שמאפשר שימוש ב- Wi-Fi על מנת להזרים תוכן מהרשת הביתית. הייתי מצפה ממערכת שכזו לכלול גם רדיו FM ושקע הטענה ב- USB, אבל זה לא קריטי.

המדידות של ה- SoundTouch 30 מראות תוצאה זיגזגית בדומה ל- A2, אבל בצורה מעט פחות קיצונית.

המבנה הפנימי של ה- SoundTouch, כצפוי מ- Bose, הוא מעניין, אבל התכלס מורכב משני וופרים לתחום המידריינג'/טרבל שעובדים יחד עם וופר פנימי יעודי לבס אשר מתנקז למוליך גל שמסתיים ב- Port מאחורי הרמקול. התוצאה של כל זה היא סאונד נקי ומפורט, יחסית מאוזן, עם בס די פאנצ'י ועוצמת שמע מרשימה למדי שלא באה על חשבון דברים אחרים ויכולה למלא חדר בקלות.

מה שכן, הרמקול בתחום המידריינג' ומטה לא נשמע לי כמו מערכת סטנדרטית ומשהו פשוט נשמע בו שונה. המידריינג' התחתון היה מעט מרוחק ולא בשרני מספיק, אבל קשה להגדיר את זה כגרוע יותר או טוב יותר, אלא פשוט שונה. המיקום בחדר גם מאד השפיע על התוצאה הסופית, בדומה לרמקולים רגילים. ה- SoundTouch הוא לא צעצוע, מיועד לשבת במיקום מרכזי בסלון/מטבח/חדר עבודה ולדעתי יותר מעניין כמוצר להזרמת תוכן מהרשת מאשר "סתם" Bluetooth. 

JBL – BoomBox 

אני מניח ש-JBL קראו לדגם הזה BoomBox כסוג של מחווה לרמקולים הניידים של פעם, ויש בזה הגיון שכן הרמקול הזה מהווה גרסה מודרנית לאותן מערכות ניידות משנות ה- 80/90. ה- BoomBox הוא הרמקול הנייד הכי גדול וכבד במבחן ואחד משלושה עם זמן הסוללה המוצהר הכי ארוך, אך כל זה ללא השמטה של עמידות לרטיבות כולל טבילה. איכות הבניה טובה, אבל פלסטיקית, כאשר העיצוב נאה, אבל קצת משעמם לאור כל הבד השחור שמסביב לרמקול.

גרף המדידות של ה- BoomBox נראה טוב למעט דגש בתחום הטרבל.

הרמקול מגיע בתצורה שכוללת שני טוויטרים, שני וופרים ושני ראדיאטורים פאסיבים אשר פונים לצדדים בדומה לעוד דגמים במבחן. ממאחור ישנם שני שקעי USB להטענה של טלפונים וכפתור אשר מאפשר בחירה בין מצב עבודה פנימי למצב עבודה חיצוני שפשוט חותך מעט את החלק התחתון של הבסים ובאותו זמן מבליט את החלק העליון שלהם, תוצאה שאגב, לא אהבתי.

באופן לא מפתיע, ל- BoomBox יש חתימת סאונד שיותר מכוונת לצד המהנה ופחות על הצד המאוזן. הגבוהים בולטים, מעט מחוספסים, הבס מרשים והכל נשמע כאילו הרמקול בא למשוך תשומת לב, אבל לאו דווקא בצורה ברוטלית. זה כן משהו שיותר מתאים לחובבי מוזיקה עכשווית מאשר חובבי ג'אז, אבל ז'אנרים פחות "עממיים" עדיין נשמעו לא רע בכלל. חתימת סאונד שכזו, יחד עם האפשרות של פשוט לתת לרמקול לצוף במים, הופכת את ה- BoomBox לרמקול מצויין למסיבות בריכה. 

Klipsch – The One 

דגם ה- The One (מישהו צפה במטריקס), מהווה סוג של הכלאה בין שני סוגי הרמקולים במבחן, זאת מכיון שהוא יחסית גדול, אינו חסין למים בכלל ואמור לשמש כרמקול שולחני שכולל שקע לשנאי, אבל מצד שני כן עובד גם על סוללה פנימית, מה שהופך אותו לנייד לכל דבר…

חיצונית מדובר בסטייל קלאסי, או במילים אחרות, "קלאסי קליפש" שכן הרמקול, כסוג של מחווה, בכוונה נראה דומה לרמקולים הישנים של Klipsch וזה מוצא חן בעיני. בנוסף, הרמקול הזה הוא אחד מהשניים הבודדים במבחן שמגיע בתיבה מעץ ולא מפלסטיק והיחיד עם מתגים/בוררים ממתכת שיותר מוכרים לנו מציוד סטריאו מאשר רמקולים ניידים.

המדידות של ה- The One נראות כמו גרף V קלאסי עם בס/מיד בס מאד מודגשים, יחד עם טרבל בולט.

התצורה הפנימית בנוייה משני וופרים לתחום המידריינג' ומעלה שעובדים יחד עם וופר יעודי לבס שנעזר בשני ראדיאטורים פאסיבים שפונים לצדדים. התוצאה הסופית מובילה לסאונד יחסית מאוזן ומפורט בתחום המידריינג'/טרבל, אבל עם בס שחלקו העליון מודגש מדי לטעמי, מה שגורם לו להישמע מעט בומי. תלוי לאיזה תוכן מאזינים ובאיזו עוצמה – בעוצמות נמוכות הרמקול דווקא נשמע עשיר והומוגני, אבל מעל לעוצמות נמוכות הבס בולט במיוחד, כאשר חלק יאהבו את זה וחלק לא, עניין של טעם אישי. מעבר לזה, The One מסוגל להגיע לעוצמות האזנה מרשימות ולא מאבד את עצמו כאשר עושים זאת. 

Peachtree – Deepblue3 

ה- Deepblue3 הוא הרמקול השני הכי גדול וכבד במבחן הזה. אמנם הדגם שמופיע במאמר הוא ה- Deepblue2, אבל למעט טווח Bluetooth גדול יותר וכיסוי גריל בעיצוב שונה, מדובר בשני רמקולים זהים. ה- Deepblue3 כצפוי אינו רמקול נייד, אלא מתוכנן יותר כמערכת ביתית. בעוד שמערכות אחרות דומות מצויידות גם ב- Wi-Fi, הרמקול הזה מצוייד דווקא בכניסה אופטית במקום. השליטה מאד פשוטה ובסיסית, כולל מתגי מגע בחלק העליון של הרמקול ונורות LED לחיווי עוצמה, בס וכדומה. הרמקול מגיע עם שלט רחוק שימושי שדרכו אפשר גם לכוון את עוצמת הבס בהתאם לטעם אישי או מיקום.

התכנון הפנימי של ה- Deepblue3 מורכב ממערך 3way שכולל וופר אחד לבס שמותקן בתיבה סגורה, זוג מידים וזוג טוויטרים, כאשר הכל מרוכז בחזית הרמקול עם הטייה קטנה בפינות על מנת לתת פיזור סאונד מעט גדול יותר. 

המדידות של ה- Deepblue3 הן המאוזנות במבחן והרמקול גם יורד הכי נמוך בבס.

ה- Deepblue3 לא הולך לזכות בתחרויות יופי זה די ברור, אבל איכות הבניה טובה. מה שכן, מאחורי הרמקול ישהו שקע גדול שמשמש כידית נשיאה – משהו מעט תמוה בהתחשב בעובדה שלא מדובר ברמקול נייד… ה- Deepblue3 מפיק תוצאה די מאוזנת, חלקה למדי וטיפה יבשה, יחד עם בס איכותי, אבל לא בולט. התכונה הכי חזקה של הרמקול הזה היתה דווקא בתחום המידריינג' שנשמע לי הכי טוב בכל המבחן הזה.  הרמקול מגיע כמובן לעוצמות שמע גבוהות, אבל הבס מעט מתקלקל בעוצמות האלה עקב רעשי רוח שיוצאים מכיסוי גריל המתכת שבחזית הרמקול.

אפשר לומר שהרמקול הזה בעל סאונד בסטייל דומה לזה של עוד רמקול במבחן, או במילים אחרות, נשמע כמו… רמקול. הסאונד חלק ורגוע, בלי גבוהים מנצנצים או חוסר איזון כזה או אחר. אפשר לשלוט על עוצמת הבסים, כאשר ההגברה עובדת באופן הדרגתי החל מ- 200Hz ומטה. אני העדפתי את התוצאה על אפס או פלוס 1, תלוי בהקלטה, אבל כל דבר מעבר נשמע לי בומי מדי וכל דבר מתחת נשמע חסר מדי. בסה"כ אחת התוצאות במבחן שיותר הזכירו לי Hi-Fi, אבל מי שמחפש סאונד יותר מפורט או כזה שיותר נחשב למהנה, כנראה יעדיף משהו אחר. 

 סיכום

הבחירות שלי 

הניסוח בכותרת אינו מקרי. "המנצחים" במבחן הזה הם לחלוטין הבחירות שלי שמבוססות בעיקר, אבל לא רק, על הטעם שלי וזה מתבטא גם בציונים עצמם. תתפלאו, אבל לא היה לי כזה קל לבחור מנצחים ברורים, לפחות לא בשתי הקבוצות הגבוהות יותר, כי יש פה יותר מדי דברים שצריך להתחשב בהם. 

הערות לגבי טבלאות הציונים: 

• מצטייני קטגוריה בכל קבוצה סומנו בכחול, כאשר מצטיין קטגוריה יכול להיות מסומן בכחול, אבל עדיין לא לקבל ציון מקסימלי של 5 נקודות.
• הציונים מתחשבים גם בדברים כגון גודל ועלות.
• הציונים מתייחסים לאספקטים ספציפים של כל רמקול, אבל הבחירות הסופיות משקללות הכל ללא קשר לממוצע הציונים בטבלה עקב משקל שונה שאני נותן לכל קטגוריה. לדוגמא, המשקל של "עיצוב" אינו אותו המשקל כמו של "איזון טונלי".
• קטגוריית "ווליום MAX" מתייחסת להתרשמות שלי מאיכות הסאונד בעוצמת שמע גבוהה עד מקסימלית. 

קבוצת מחיר: עד 599 ש"ח

הקבוצה הזאת יותר מתמקדת בתמורה למחיר והיתה הכי פחות מוצלחת במבחן בכל הקשור לאיכות סאונד. אישית אני חושב שעדיף כבר להשקיע בדגמים שבקבוצות המחיר הגבוהות יותר, אבל עדיין בחרתי דגם לקבוצה הזאת: 

JBL Charge 3

פה בסה"כ היה לי יחסית קל. כרמקול “Allrounder” ה- Charge 3 נשמע הכי מוצלח בחבורה, אפשר לטבול אותו במים, לחבר אליו עוד עשרות של רמקולים דומים מ- JBL והוא אפילו כולל שקע USB להטענה של הטלפון שלא מצאתי בדגמים יותר יקרים.

קבוצת מחיר: 799-1,250 ש"ח

זאת היתה קבוצה בעייתית. אהבתי את רוב הדגמים פה והיה קשה לי לבחור דגם אחד שהכי מצא חן בעיני. אחרי התלבטויות, פשוט בחרתי כמה דגמים: 

Denon – DSB-250BT Envaya

רמקול הזה, יחסית לגודלו, היה זה שהכי הרשים אותי במבחן. נראה אלגנטי, בנוי טוב, אפשר לטבול אותו במים והוא נשמע מצויין. חתימת הסאונד מאוזנת ומלאה ותתאים למי שמחפש משהו יותר מנומס או "יבש".

BOSE Revolve Plus

הדגם הזה הוא היחיד במבחן שמתוכנן כמו רמקול אומני קלאסי שמפזר סאונד בצורה שווה ב- 360 מעלות. איכות הבניה מצויינת, הסאונד מצויין ויתאים במיוחד למי שמחפש רמקול שאפשר לשים באמצע החדר כדי למלא אותו בסאונד מפורט למספר מאזינים, אבל לא רק. אמנם אי אפשר לטבול אותו במים, אבל הוא כן עמיד לרטיבות.

עוד דגמים שאהבתי, אבל לא הצליחו להתברג לבחירות הסופיות בקבוצה הזאת הם ה- B&O A1 וה- Audioengine B2. ה- A1 זורק סאונד למעלה במטרה לפזרו באופן שווה, בנוי היטב ונשמע מצויין לגודלו, כאשר ה- B2 אמנם אינו נייד, אבל נשמע יותר כמו רמקולים רגילים בהשוואה לחלק מהדגמים פה וגם בעל איכות בניה מצויינת כולל תיבה מעץ. 

קבוצת מחיר: מעל ל- 1,490 ש"ח

עוד קבוצה בעייתית עם רמקולים טובים וגם פה החלטתי לבחור יותר מדגם אחד, אבל מסיבות מעט שונות: 

JBL BoomBox

אם לא אכפת לכם מהגודל והמשקל, ה- BoomBox הוא אחלה רמקול למסיבות בריכה או לחדר השינה של הילד (שיכול גם לקחת את הרמקול לחברים) וכזה שפשוט בא לעשות כיף. הסאונד מהנה וחזק, אפשר לטבול את הרמקול במים ואפילו להטעין בו שני טלפונים בו זמנית. אם אחד לא מספיק לכם, תחברו כמה שבא לכם אחד לשני בשביל מסיבה של ממש.

Peachtree Deepblue3

אם חשקה נפשכם ברמקול אלחוטי בודד, משהו לחדר השינה, מטבח ואפילו הסלון, אבל קומפקטי בהשוואה לזוג רמקולים ורסיבר, ה- Deepblue3 הוא אופצייה מומלצת. העיצוב אמנם מאופק, אבל הסאונד מאוזן ו- "בוגר", משהו שיותר יתאים להאזנה של ממש מאשר לסתם מסיבה. 

סיכום 

אפשר לומר בביטחון מלא שרמקולים אלחוטיים כבר מזמן עברו את שלב הנישה ודי מהר הופכים למחזה נפוץ. הם מגיעים בשלל סוגים, צבעים וגדלים ובאמת יש משהו לכל אחד. מי שמתלבט צריך קודם כל להתחיל מהדרישות שלו והמגבלות שהוא מציב. האם אתם מחפשים רמקול עמיד למים? האם הוא חייב לעבוד על סוללה? האם הוא צריך להיות קומפקטי? כל אלה שאלות רלוונטיות שכל אחד צריך לשאול לפני שהוא בוחר את הדגם שהוא מעוניין בו. מה שבטוח, התחום רק הולך ומתפתח, ובתקווה, גם ימשיך להשתפר. 

לדיון בנושא: רמקולים אלחוטיים – מבחן קבוצתי 2018