סרט לסופשבוע – היא (Her)

העלילה

הסרט מתרחש בלוס אנג'לס בעתיד הלא רחוק. במרכז הסרט עומד תיאודור טוומבלי (חואקין פיניקס), בחור יצירתי ורגיש שמתפרנס מכתיבת מכתבים עבור אנשים אחרים. אחרי תקופה בה הוא חי בבדידות, לאחר שרעייתו קת'רין (רוני מארה) עזבה אותו, תיאודור מחליט לקנות מערכת הפעלה מיוחדת, שמתמחה בלספק חברה עבור כל מי שמרגיש לבד. כאשר הוא מפעיל את המערכת הוא מגלה את סמנת'ה (סקארלט ג'והנסון), קול נשי, חכם, מצחיק ושובה לב. תיאודור מוקסם מסמנת'ה ותוך כדי שהזמן עובר הם מפתחים רגשות זה לזו ואפילו מתאהבים. איך סיפור האהבה הזה מתקדם הלאה?
לכו לראות את הסרט ותדעו.

 הביקורת 

 את "היא" כתב וביים הקולנוען המוערך ספייק ג'ונז, שביים סרטים כמו "להיות ג'ון מלקוביץ'" ו"אדפטיישן" וגם קליפים של הביסטי בויז ופאטבוי סלים. ג'ונז חוזר לביים לקולנוע העלילתי אחרי הפסקה של חמש שנים בה הוא בעיקר הפיק וביים סרטים דוקומנטריים.
מסתבר שההמתנה הייתה שווה – וזה מתבטא בשלושה היבטים עיקריים. ראשית, הייחוד של סרט כמו "היא" הוא שהבמאי / תסריטאי (אותו אדם במקרה הזה) לוקח נושא "נדוש", סיפור אהבה שרבים לפניו עשו עליו סרטים, מטפל בו כמו שרק הוא יודע ומציג אותו בזווית יצירתית ומעניינת, עד כדי כך שהחבר שהיה איתי בהקרנת הסרט ואני פיתחנו דיון ארוך עליו גם אחרי שיצאנו מהאולם. אני בטוח שבזמן פיתוח התסריט של הסרט ספייק ג'ונז ישב וחשב לעצמו "מממ, סיפור אהבה בין שני בני אדם זה שחוק ובנאלי, אני אכתוב סיפור אהבה בין בן-אדם למחשב. על זה אף אחד עדיין לא חשב". מגיעות לו לא מעט נקודות על המקוריות והאומץ.

שנית, אני חייב לציין את ההשקעה במאפיינים הקולנועיים. בגלל שהסרט מתרחש בעתיד יש כאן הקפדה אדירה על איך נראה העולם שבו חיים גיבורי הסרט שחיים חיים כפולים. מצד אחד הם משקיעים מאוד בחיצוניות שלהם. כולם לבושים יפה, מסתובבים עם האביזרים הכי חדשים, מדברים בסלנג שנשמע הכי נכון ומתנהגים בצורה מאוד מחממת וידידותית אבל מצד שני, בפנים הם מרגישים בדידות וריקנות. הפריים הרחב שבו הסרט צולם, התאורה החזקה והסטרילית והניגודים בין החושך לאור בסצינות הפנים, הפסקול שרובו מורכב משירים עצובים והמשחקים בין הרמקולים באולם כאשר הגיבורים מדברים עם תוכנות המחשב שלהם – כל אלו עוזרים לצופים להיכנס בצורה הכי טובה לאווירה המיוחדת של הסרט.

שלישית, במאי אמריקאי מפורסם (נדמה לי שזה היה ספילברג) אמר פעם ש"לקולנוע טוב יש את היכולת לתפוס את הצופים ברגע שבו הם הכי לא מוכנים ולדגדג אותם במקומות הכי רגישים שלהם". הסרט הזה לא ממש "דגדג" אותי אבל הוא בהחלט נגע בי בכמה נקודות רגישות. כתבתי כאן כבר בעבר שאהבה ומערכות יחסים זה נושא טעון ללא מעט אנשים ובינינו, קשה מאוד להישאר אדיש ולא להגיב ולהזדהות כשאתה רואה איך תיאודור וסמנת'ה מתחילים לפתח רגשות זה לזו, איך הם מתאהבים ומתמודדים עם היתרונות והחסרונות של סיפור האהבה ביניהם ממש כמו כולנו. צוות השחקנים בסרט הזה משחק מעולה. חואקין פיניקס מגלם את תיאודור בהופעה שקטה ומאופקת אבל בו זמנית מלאה בהרבה הבעות גוף ופנים, ומולו סקארלט ג'והנסון מקריינת את התפקיד של סמנת'ה במשחק קולי עתיר ניואנסים שבוקעים מהרמקולים היישר אל האזניים של הצופים באולם. שניהם משלימים זה את זו ולדעתי, הם עושים בסרט הזה את התפקידים הכי טובים שלהם בשנים האחרונות. חוץ מהם אפשר לציין לטובה גם את איימי אדאמס, רוני מארה, כריס פראט ואוליביה וויילד בתפקידים שנדמים אמנם קטנים, אבל הם תורמים הרבה לעלילה של הסרט.

השורה התחתונה – שווה מאוד ללכת ולראות.

"היא"-   ארצות הברית 2014.  126 דקות. בימוי ותסריט: ספייק ג'ונז. שחקנים: חואקין פיניקס, סקארלט ג'והנסון, איימי אדאמס, רוני מארה, אוליבייה וויילד, כריס פראט, מאט לסטשר, ביל הדר, קירסטן וויג.

לדיון בנושא: סרט לסופשבוע – היא (Her)