מנהלת בית הספר המרוחקת ומאופקת (ניקול קידמן), מורה מעט אבודה וחסרת ביטחון (קירסטן דאנסט, יקירת קופולה) ותלמידה אדמונית שובבה ושובה (אל פאנינג, AKA האחות היותר נסבלת). ניתן לתאר את הסרט כדרמה תקופתית, קופולה בדומה לסרטה "חמש ילדות יפות" לוקחת את הזמן בבניית האווירה והמתח העוצמתי. היא לא ממהרת ל"אקשן". דומה כי יותר עסוקה היא בטווית מערכת היחסים בין הנשים עצמן, עם החייל ברקע. והיא עושה עבודה מצויינת. מדהים לראות את השינוי בתפיסה, בהתנהגות, בעצם בכל עולמה של כל אחת מהדמויות מאותו רגע.
המשחק, כמצופה מהכוכבים המעטרים את הסרט – יוצא מן הכלל. ביחוד, בלטה בכישרונה קירסטן דאנסט. כמה שהתנהגותה עשויה להיות מינורית, כפרח מבויש שנפתח לאיטו, היא מהפנטת על המסך. למרות הצוות המהולל שסביבה, היא שמה את כולם בכיס הסינר הקטן בשמלת המאה ה-19 תפוחת השרוול שלה.
אווירתי, ניואנסי, בלונדיני ונוגה
בטוחני כי עבור האמריקאים, החויה היא אינטנסיבית יותר, מאחר ובכל זאת מדובר בשילוב צפון ודרום, תקופת מלחמת האזרחים, שזהו חלק נכבד מהזכרון הקולקטיבי שלהם. עבורי, כישראלית מן השורה, זהו סרט אפלולי, מותח לעתים, מעניין לפרקים אבל לא טלטל את עולמי.לסיכום חוית הצפייה בו מאוד דומה להתרשמותי מ"חמש ילדות יפות".
אווירתי, ניואנסי, בלונדיני ונוגה.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע: הפיתוי (The Beguiled)