שאלות נפוצות
בחורף 1981 הגיע יוסי גינסברג, חייל משוחרר שהיה בעיצומו של הטיול הגדול אחרי הצבא, לדרום אמריקה. הוא התחבר שם מיד עם כמה אנשים, שהתארגנו לצאת לטיול משותף. מדריך שהם פגשו באחד מההוסטלים המליץ להם לחצות ביחד איתו את הג'ונגל של בוליביה. הם התלבטו בהתחלה, אבל הסכימו. באחד מימי הטיול הם החליטו לחצות את נהר הטואיצ'י הסוער. הרפסודה שבנו לא עמדה בסחף העוצמתי, החבורה התפצלה וגינסברג נאלץ לשרוד לבדו בג'ונגל במשך 3 שבועות, ללא אוכל וללא מים, תוך כדי שהוא נאבק מול איתני הטבע. את חוויותיו מהטיול הוא תיעד בספרו "בחזרה מטואיצ'י", שיצא ב-1985. הספר הפך לרב-מכר, תורגם ל-20 שפות ונחשב לקריאת חובה לצעירים שעומדים לפני הטיול הגדול. גינסברג עצמו עבר מאז לעולם היזמות ונחשב למרצה מבוקש.
בעקבות הצלחת הספר אולפני הקולנוע הגדולים בהוליווד חיזרו אחרי גינסברג במטרה להפוך את "בחזרה מטואיצ'י" לסרט. לפני 25 שנים אפילו נחתמה עסקה עם אולפן מאוד גדול. אמיליו אסטבז היה אמור לגלם את גינסברג, השניים כבר נפגשו והיו דיבורים על אוסקר, אבל הפרוייקט נגנז עוד לפני שסיימו לכתוב את הדראפט הראשון של התסריט בגלל חילוקי דעות שלו עם האולפן. מאז גינסברג סירב לכל אולפן ששלח הצעה, עד שהגיעה המפיקה דנה לוסטיג, שעובדת שנים רבות בהוליווד. לוסטיג קראה את הספר, התאהבה ורצתה מאוד להפיק את העיבוד הקולנועי. היא חיכתה 15 שנים שבמהלכן גינסברג השתכנע, נכתב תסריט ראוי וההפקה המסובכת יצאה לדרך. השבוע, לאחר שיצא כבר ברחבי העולם, "בחזרה מטואיצ'י" יוצא סוף-סוף למסכי הקולנוע בארץ.
מי שאוהב את ז'אנר דרמות ההישרדות, שבמסגרתו הופקו סרטים טובים וטובים פחות כמו: "הבלתי אפשרי", "להתחיל מחדש" או "127 שעות", מאוד יאהב את "בחזרה מטואיצ'י". מבחינת מבנה העלילה, הוא מאוד מזכיר את הסרטים הללו. הכל מתחיל בצורה מאוד איטית ומפוהקת. הצופים לומדים ומכירים את הדמויות, מקבלים כמה צילומים מאוד יפים של טבע. מגיע מפנה בעלילה והכל משתנה, כמה סצינות קשות של הישרדות והסוף הטוב. בזכות הבימוי הסוחף והאנרגטי של גרג מקלין, "בחזרה מטואיצ'י" מצליח לשמור על קצב אחיד לאורך כל הסרט. היו כמה סצינות בעייתיות, אבל גם בהן הצופים יושבים מול המסך ומחכים לדעת מה יקרה. הצילום הנפלא, שמשתמש בצבעים חזקים ובתאורה טבעית, מספק שוטים יפים שמראים את הג'ונגל בשיאו על המסך הגדול והרחב. ביחד עם עריכת הסאונד המצוינת, הצופים נכנסים היישר לתוך הג'ונגל ונוצרת חווית צפייה שבזכותה כדאי לראות את הסרט בקולנוע ועל מסך כמה שיותר גדול.
רוב הקאסט של "בחזרה מטואיצ'י" אלמוני והשחקנים משחקים בסדר את התפקידים שהם מגלמים. את התפקיד הראשי של יוסי גינסברג מגלם דניאל רדקליף, שבשנים האחרונות מנסה להוכיח שהוא הרבה יותר מהארי פוטר ובוחר בכוונה תפקידים תובעניים או מפתיעים שידגישו את איכויות המשחק שלו. כדי לגלם את גינסברג, רדקליף הוריד במשקל פעמיים באמצעות דיאטה מטורפת, סיגל לעצמו מבטא ישראלי וביקש שהתנאים על סט הצילומים יהיו קרובים לאלו שגינסברג עבר במציאות. קשה מאוד שלא להעריך את רדקליף על ההכנה לתפקיד הזה. הוא משחק טוב גם ברגעים שבהם הוא על אוטומט, אבל הוא לא אמין בתור ישראלי. קורה כאן אותו דבר שקרה ב"דרור אדום", ליהקו שחקן אמריקאי/אירופאי במקום ללהק שחקן ממדינת המוצא של הדמות. זה די חבל, יש המון שחקנים ישראלים טובים שעובדים בהוליווד. היו כמה סצינות בסרט שהיו יכולות לעבוד הרבה יותר טוב ולעורר הזדהות אם יהודה לוי, אנחל בונני או גל אמיתי היו מגלמים את גינסברג.
ולפני סיום. למרות בעית האמינות של רדקליף, "בחזרה מטואיצ'י" מספק שעתיים מעניינות ומרתקות. גם מי שלא קרא את הספר יוכל לראות את הסרט.
בקיצור – אפשר לראות.
"בחזרה מטואיצ'י" – אוסטרליה/קולומביה 2017. 115 דקות. בימוי: גרג מקלין. תסריט: ג'סטין מונרו. שחקנים: דניאל רדקליף, אלכס ראסל, תומס קרצ'מן, יסמין קאסים, לילי סאליבן, ג'ואל ג'קסון.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע : בחזרה מטואיצ'י (Jungle)
