שאלות נפוצות
העלילה
הסרט "משחקי חובה" מבוסס על ספר באותו שם מאת ג'ני ראיין. במרכזו של הסרט עומד משחק רשת שנקרא "משחקי חובה", סוג של גרסת דור הסמארטפונים ל"אמת או חובה". במסגרת המשחק המשתתפים מחוייבים לבצע משימות שונות ברמת קיצוניות עולה, שאותן קובעים הגולשים שצופים בו. אם הם מבצעים את המשימות, מצלמים אותן ומעלים לרשת, הם זוכים בפרס כספי וגם מתקדמים בשלבים. גיבורת הסרט היא וי דלמונקו (אמה רוברטס), תלמידת תיכון בת 18 מניו-יורק, שחיה חיים רגילים ודי משעממים כמו כל נערה בגילה. כאשר היא מקבלת פניה להשתתף במשחק, היא מחליטה להיענות לה. בהתחלה זה נחמד, היא מרוויחה כסף וגם פוגשת בחור בשם איאן (דייב פרנקו). אבל לאט לאט הרמה עולה והמשימות נהיות יותר מטורפות. מה שמעמיד את ווי בדילמה של להמשיך לשחק או לפרוש. איך זה יתפתח?, תצטרכו לראות את הסרט כדי לדעת.
לביקורת
את "משחקי חובה" הפיקו אולפני lionsgate האמריקאים, שהיו אחראים גם על העיבוד הקולנועי לסדרת ספרים מצליחה אחרת, "משחקי הרעב". הסרטים הללו אמנם שונים זה מזה, אבל יש ביניהם נקודות משיקות. שניהם מבוססים על ספרים מצליחים, שניהם עוסקים בצעירים ושניהם גם נותנים מבט מעניין על החברה שלנו. השבוע, לאחר חודש של מסע קידום אגרסיבי שממתג אותו כ"סרט המסקרן של הקיץ", יצא "משחקי חובה" לבתי הקולנוע ברחבי העולם. אחרי שראיתי אותו אני יכול להגיד לכם שמדובר בסרט מלוטש וסוחף, שנותן מבט אחר ודי מטריד על דור הסמארטפונים והרשתות החברתיות.
את "משחקי חובה" ביימו הצמד הנרי ג'וסט ואריאל שולמן, שאחראים לסרט האינדי המצליח "קאטפיש" מ-2011. בנוסף לעלילת הסרט שעליה אדבר עוד מעט, השניים יצרו לסרט שפה קולנועית מיוחדת, שמתאימה לקהל היעד שלו שהם בני נוער וצעירים. הסרט מתנהל בקצב מהיר ואין רגע אחד איטי. בנוסף למצלמות הרגילות הצלמים השתמשו במצלמות של טלפונים סלולריים, שמנסים לדמות תחושה אמיתית ככל שאפשר. העריכה תזזיתית וקליפית. העיצוב האמנותי משתמש לאורך הסרט במוטיבים מעולם הסמארטפונים והרשתות החברתיות ובצבעי אולטרא סגול ותכלת שנותנים לו לוק היי-טקי. השחקנים והניצבים לבושים בשיא האופנה והפסקול מלא בלהיטי הפופ הכי חדשים שיש.
עלילת הסרט נותנת לנו הצצה בדרך מקורית לעולמם של בני הנוער ועל הדרך מעבירה גם ביקורת על הדור שלנו, שלא יכול בלי הטלפון ונמצא כל הזמן ברשתות החברתיות השונות. הסיפור קולח, מעניין וגם מצליח לעורר מחשבה ולהטריד. הבעיה היא שהסרט מסתיים בצורה חלבית וקיטשית שמוציאה ממנו את כל העוקץ, כנראה שלתסריט המקורי היה סוף אחר ששונה בהוראה של האולפנים כדי שהוא לא יוגבל מעל גיל 18. זה די חבל, כי הסרט עצמו טוב. הוא מצולם וערוך נהדר, הוא סוחף ואין בו רגע דל. הוא מעניין ומצליח לעורר מחשבה. הפסקול מעולה, אמה רוברטס ודייב פרנקו מצויינים ביחד ושאר השחקנים אמינים. רק חבל שהם סיימו אותו בצורה נוראית כדי למכור עוד כרטיסים.
לפני סיום. למרות הסיום הבעייתי, "משחקי חובה" הוא סרט שיצליח לעניין לא רק את בני הנוער. אלא גם את המבוגרים יותר.
בקיצור-אפשר לראות.
"משחקי חובה"- ארצות-הברית 2016. 96 דקות. בימוי: הנרי ג'וסט, אריאל שולמן. תסריט: ג'סיקה שרצר. שחקנים: אמה רוברטס, דייב פרנקו, אמילי מיד, מיילס הייזר, קימיקו גלן, קולסון בייקר, סמירה וויילי, ג'ולייט לואיס.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע – משחקי חובה (Nerve)
