KEF Q Series – רמקולים עם משהו Uni-Q

על היצרן

KEF הוא יצרן רמקולים אנגלי ותיק שנוסד ב 1961 על ידי Raymond Cooke. Cooke, מהנדס חשמל במקצועו עבד ב- Wharfedale (גם יצרן רמקולים), אבל החליט לעזוב כדי להקים חברה משלו לתכנון ויצור רמקולים.

KEF ידועים במגוון של חידושים וטכנולוגיות בתחום הרמקולים. בתחילת שנות ה 70 הם היו הראשונים שהשתמשו במחשבים על מנת לתכנן ולבדוק רמקולים, הם עבדו במשך תקופה ארוכה עם ה BBC ותכננו בשבילם מספר מוניטורים מפורסמים, וכמובן הם מזוהים עם השימוש בדרייברים קואקסיאלים בהם הטוויטר מותקן במרכז הוופר, מה ש KEF מכנים Uni-Q. כיום החברה בבעלות של GP Acoustics שבבעלות של קבוצת Gold Peak מהונג קונג.

למי שתוהה, KEF זה ראשי התיבות של Kent Engineering & Foundry, שמה של החברה ששכנה באותו המיקום של KEF לפני שאלו פתחו את המפעל.

על הרמקולים

סדרה Q היא סדרת הכניסה הסטנדרטית של KEF למי שמעוניין לחוות את עיקרון ה Uni-Q – השימוש בדרייברים קואקסיאלים. הליין מורכב ממבחר דגמים רחב כולל שלושה רצפתיים, שני מדפיים, שני סנטרים, סראונד מסוג Dipole/Bipole וסאבוופר.

מאפיינים:

Uni-Q: הוופר בכל דגמי הסדרה (וברוב דגמי היצרן) משתמש בעיקרון ה Coaxial, כלומר Co – שותף, לאותו ה Axis – הציר. KEF קוראים לזה Uni-Q כלומר Uni מתוך Unifying (איחוד) של ה Q או כיווניות הסאונד (לפי ההגדרה של KEF). המונח יצא דו משמעי שכן ישנה נטייה לבטא את זה כמו Unique כלומר ייחודי.

בדרייברים מהסוג הזה, הטוויטר נמצא במרכז הוופר מה שמסוגל להפיק מספר יתרונות כגון מקור סאונד אחד או Point source (מצוין גם להאזנת Nearfield), פוטנציאל לפיזור סאונד אחיד ותואם בין שני הדרייברים, ופיצוי אקוסטי לטוויטר, מה שעוזר להפחית עיוותים.

עיקרון הקואקסיאל אינו נפוץ במיוחד בתחום הביתי, אבל דווקא כן משהו שרואים הרבה ברמקולים לרכב, שמטעמי חיסכון במקום ועלויות, רבים מהם מגיעים עם טוויטר במרכז הוופר. ההבדל בין אלו למה שיש בסדרה Q נובע בתכנון עצמו. הדרייבר הקואקסיאלי בכל דגמי הסדרה תוכנן בצורה מאד מוקפדת על מנת ליצור קו חלק מהטוויטר עד לקצוות הוופר עצמו, זאת על מנת למקסם את אופן פיזור הסאונד ולהפחית בעיות של דיפרקציה.

הוופר הקואקסיאלי ברמקולים של KEF כולל סליל גדול מהרגיל על מנת לאפשר מרחב מספק עבור התקנת הטוויטר שיושב במרכז הממברנה, זו אגב, בעלת שטח קטן יותר מוופר רגיל שכן הטוויטר תופס את כל השטח במרכז.

מוליך גל: הטוויטר בכל דגמי הסדרה, כולל מוליך גל או Waveguide שמכונה Tangerine (אני מניח עקב צורתו) ומיועד לעזור בפיזור התדרים הגבוהים, מה שבתמורה מרחיב את הבמה שהרמקול מפיק.

PR: כל הדגמים הרצפתיים וכל דגמי הסנטר עושים שימוש ב Passive Radiator או ראדיאטור פאסיבי במקום בצינור ה Port הנפוץ. הראדיאטור הוא ממברנה פאסיבית שכלפי חוץ נראית כמו דרייבר וופר רגיל, אבל מבפנים היא מגיעה ללא Motor או סליל ואינה מחוברת למגבר. חיצונית מדובר בתיבה שעלולה להטעות חלק מהמשתמשים, שכן הרמקול נראה כאילו יש לו שניים או שלושה וופרים, כאשר בפועל בעצם מדובר בדרייבר אקטיבי אחד שעובד בשיתוף פעולה עם ראדיאטור/ים.

השימוש בראדיאטורים מאפשר לדלג על רעשי אויר או רזוננסים לא רצויים שעלולים להתרחש בתיבות Ported ובאותו הזמן מקבלים תיבה בנפח פנימי מעט גדול יותר, כאשר KEF גם טוענים למידריינג' משופר ונקי יותר.

פלאג: שני הדגמים המדפיים בסדרה כוללים בחבילה פלאגים מספוג לסגירה של ה Ports במידה והמיקום של הרמקול יוצר בסים מוגזמים מדי לטעמו של המאזין.

טרמינלים: כל רמקול כולל מאחור שני זוגות של טרמינלים, אבל במקום להשתמש בגשר המתכת הנפוץ (והמעצבן), ישנם שני בוררים שמשמשים לבחירה בין מצב Single wire ל Biwire/Biamp. 

מפרט טכני

להלן טבלה עם המפרט הטכני של כל הדגמים כולל מחיר מומלץ לצרכן (המחירים הינם מומלצים בלבד ואינם סופיים):

הדגמים

למבחן קיבלנו שלושה דגמים שמרכיבים מערכת סראונד:

קדמיים: Q700 – הרצפתיים האמצעיים של הסדרה.
סנטר: Q200c – הסנטר הקטן של הסדרה.
מדפי/סראונד: Q300 – המדפי הגדול של הסדרה.

דגם ה Q700 הוא דגם אחד לפני הרצפתי הגדול של הסדרה, אך מלכתחילה לא מדובר ברמקול גדול. הדגמים עצמם מתוכננים בצורה דומה מבחינה חיצונית ופנימית ומה שמבדיל ביניהם הוא קוטר הדרייברים – 5.25 אינץ', 6.5 אינץ' ו 8 אינץ'. מבחוץ הרמקול נראה כדגם 3 way, אך בפועל מדובר ברמקול 2.5 way, כלומר גם הדרייבר הקואקסיאלי וגם דרייבר הבס מפיקים את התדרים הנמוכים, אך דרייבר הבס אינו מפיק תדרים מעבר לבסים.

השימוש בראדיאטורים פאסיביים יוצר עוד הטעייה ויזואלית שכן נוצר מראה של רמקול עם שלושה דרייברים לבס, אבל רק אחד משמש לבס והשניים האחרים הם פאסיביים. כל דרייבר אקטיבי כולל תיבה משלו וראדיאטור משלו כאשר דרייבר הבס הינו זהה לדרייבר ה Uni-Q רק שהוא עושה שימוש בממברנה וסראונד שונים. פנים התיבה כולל מספר צלעות חיזוק שאחת מהן משמשת כחוצץ בין שתי התיבות הפנימיות.

באופן כללי הייתי מעדיף לראות את הרצפתיים בסדרה מגיעים בתצורת 3 way עם וופר נוסף לבס במקום שני ראדיאטורים ועל ידי כך מורידים את העומס מדרייבר ה Uni-Q, משפרים את היכולת של הרמקול בתחום הבסים, כאשר במקרה הצורך ניתן אף לסגור את ה Ports עם פלאגים מספוג על מנת לשנות את סגנון הבס שמקבלים. השימוש בראדיאטורים הוא אמנם בעל יתרונות משלו יחסית ל Ports, אבל לדעתי אלו באים לידי ביטוי יותר עם סאבוופרים ופחות עם רמקולים, ועובדה, KEF לא עושים שימוש בראדיאטורים באף אחת משאר הסדרות שלהם כולל ליין ה Reference וספינת הדגל שלהם – ה Blade.

דגם ה Q200C מגיע בתצורה דומה ל Q700 רק שהוא "מונח על הצד". לעומת זאת בשונה מה- Q700 פה כבר מדובר על תצורת 3 way בה הדרייבר הקואקסיאלי אינו מפיק בסים. מדובר בדרייבר Uni-Q זהה לזה שבדגם ה- Q100 המדפי יחד עם דרייבר בס וראדיאטור תואם. דגמי סנטר נפוצים בדר"כ מגיעים בתצורה של וופר / טוויטר / וופר, אך ה Q200C (וגם ה- Q600C) שונה, ולכן ה- Frequency Response שלו אינו בעייתי ברגע שלא יושבים ישר מול הסנטר.

דגם ה- Q300 אינו זר לי, מדובר באחד מהדגמים שזכו במבחן המדפיים 2014 לקבוצת המחיר שלו. זהו המדפי הגדול של הסדרה ומעט גדול יותר מהממוצע למדפיים במיצוב הזה. יחד עם ה- Q100 אלו הרמקולים היחידים בסדרה שעושים שימוש בצינור ה- Port הנפוץ.

בשונה מהרמקולים בסדרה Q הקודמת שכללו תיבה מעוגלת, כל דגמי הסדרה הנוכחית מגיעים בתיבה מלבנית סטנדרטית. לפי KEF, השינוי נעשה על מנת להגדיל את נפח התיבה שעומד לרשות הוופרים. כל הדגמים מוצעים בלבן מט או בשלושה גוונים של גימורי עץ כמו השחור בדגמים שהגיעו לביקורת.

איכות הבניה טובה בכל הדגמים, הגימור נראה סטנדרטי אבל עשוי טוב, הרצפתיים כוללים רגליות איכותיות למראה כולל ספייקים, כל רמקול עושה שימוש בטרמינלים יחודיים וישנו שימוש בראדיאטורים פאסיביים שהרבה יותר יקרים מצינור ה- Port.

דרייבר ה- Uni-Q יחד עם ה- Tangerine Waveguide והסראונד (הטבעת מסביב לממברנה) "הגלי" הוא בהחלט בעל מראה יחודי, אך מעבר לזה מדובר ברמקולים עם עיצוב שגרתי.

 המשך מבחן

מדידות

הגרף:

• Frequency Response: על היענות התדרים אפשר לקרוא כאן. ניתן לראות בגרף דברים כגון האיזון הטונאלי של הרמקול, כמה נמוך הוא יורד בבסים, האם ישנם רזוננסים לא רצויים, ועוד.
• Frequency Response Off Axis: פה מדובר על Frequency response מחוץ לציר הישיר, במקרה הזה במישור המאוזן. ניתן לראות בגרף את צורת פיזור הסאונד של הרמקול, מה שרומז על אופי הבמה שהרמקול מפיק, על האיזון שיכולים לקבל בחדר ההאזנה, והאם יותר כדאי להאזין לרמקול כשהוא מונח ישירות אל המאזין (Toe in) או שעדיף להטות אותו מעט ( Toe out). את המדידה נהוג לעשות בקפיצות של 15 מעלות, כאשר פה אנחנו מראים את התוצאה ב 15 ו 45 מעלות.
• Impedance: על עכבה אפשר לקרוא כאן. עכבה מסוגלת להראות לנו כמה הרמקול "קשה" להנעה בשביל המגבר, האם ישנם רזוננסים לא רצויים ברמקול, לאיזה תדר מכוון ה Port (מה שרומז כמה נמוך הרמקול מיועד לרדת בבאסים), ועוד.

מקרא:

• ציר מאוזן: ציר התדרים כאשר הבסים (Bass) מצד שמאל, מידריינג' (Midrange) באמצע, וטרבל (Treble) מצד ימין.
• ציר מאונך שמאלי: הפרשי עוצמה בדציבלים (dB). המספרים בגרף אינם מעידים על העוצמה האמיתית, אלא רק על ההפרשים.
• ציר מאונך ימני: נתון העכבה באום (Ω).

סוגי גרפים:

• גרף אדום: מייצג את ה Frequency Response בציר הישיר (On Axis).
• גרף ירוק: מייצג את ה Frequency Response מחוץ לציר הישיר (Off Axis) ב 15 מעלות.
• גרף כחול: מייצג את ה Frequency Response מחוץ לציר הישיר (Off Axis) ב 45 מעלות.
• גרף שחור: מייצג את העכבה.
• גרף אפור: מייצג את הפאזה של העכבה.

הערות:

• המדידות האלו מיועדות להראות רק חלק מהתנהגות הרמקול, ולעשות זאת ללא ההשפעה של חדר כזה או אחר, וטעמו האישי של המאזין.
• המדידות האלו אינן מראות בשום אופן כיצד רמקול ישמע בחדר, או איך הוא יגיב לציוד אליו הוא משודך.
• אלו רק חלקים בודדים ממכלול הפרמטרים שמרכיבים את הסאונד שרמקול מפיק.
• חלק מהרמקולים מבליטים מעט את התדרים הנמוכים (הבסים) בגרפים של ה Frequency response, זה בדר"כ כתוצאה מפיצוי בקרוסאובר של הרמקול ושיטת המדידה, בפועל הבסים פחות בולטים.

Q700

Frequency Response: מכיון שה Q700 עושה שימוש באותו הדרייבר של ה Q300, או לפחות כזה בעל טוויטר וגיאומטריית ממברנה וסראונד זהים, ציפיתי לראות תוצאה פחות או יותר זהה בתחום התדרים הגבוה, אך בפועל ה Q700 הפיק תוצאה דומה אך מעט שונה.

הרמקול היה יכול להציג תוצאה יחסית מאוזנת, אבל כל התחום שמעל ל 1kHz מעט יותר גבוה ממה שמתחתיו. השוני מדגם ה Q300 נובע לדעתי בגלל שימוש בקרוסאובר מעט שונה. מבחינת בסים ה Q700 יהיה אפקטיבי עד לאיזור ה 40Hz. וופר הבס ודרייבר ה Uni-Q הפיקו תוצאה זהה רק שוופר הבס נחתך החל מ 100Hz (זהו ה “0.5” שבעיצוב ה 2.5 way).

Frequency Response Off Axis: כמו כל הרמקולים מהדור האחרון של KEF, ל Q700 פיזור סאונד רחב, אבל בסה"כ העדפתי יותר את התוצאה של ה Q300.

Impedance: ה Q700 יותר קשה להנעה מהממוצע (מינימום 3.3Ω), תדר הכיוון של שני הראדיאטורים הפאסיבים הוא באיזור ה 47Hz, אך בפועל נראה שהם כאילו מכוונים לתדר נמוך יותר.

Q200c

Frequency Response: ה Q200c מפיק תוצאה יחסית מאוזנת עם מעט דגש בתדרים הגבוהים. הבסים פה פחות בולטים ממה שאני בדר"כ רואה ולדעתי מדובר במשהו חיובי עקב המיקום בו נוהגים להניח את הסנטר. הרמקול אינו מיועד לרדת נמוך בבס ויהיה אפקטיבי עד לאיזור מעט מתחת ל 60Hz, מה שאומר שהוא עדיין מתאים לחיתוך הנפוץ ב 80Hz ברסיבר/פרוססור.

Frequency Response Off Axis: ה Q200c מציג את פיזור הסאונד הטוב ביותר שראיתי ברמקול סנטר. לדעתי מדובר בנושא חשוב בהתחשב בעובדה שמדובר ברמקול בודד שמראש מיועד לכסות מרחב עם מספר מאזינים.

תודות לדרייבר ה Uni-Q לא רק שפיזור הסאונד רחב ומאוזן, הרמקול גם אינו סובל כלל מהבעיות של סנטרים בעלי הסידור הנפוץ של וופר / טוויטר / וופר.

Impedance: ה Q200c יותר קשה להנעה מהממוצע (מינימום 3.1Ω), תדר הכיוון של הראדיאטור הפאסיבי הוא באיזור ה 57Hz.

Q300

Frequency Response: ה Q300 מפיק תוצאה יחסית מאוזנת ועדיפה לדעתי על ה Q700 שעושה שימוש בדרייבר Uni-Q זהה או לפחות מאד דומה.

Frequency Response Off Axis: כאמור, ל Q300 פיזור סאונד מצויין.

Impedance: ה Q300 מעט יותר קשה להנעה מהממוצע (מינימום 3.8Ω), ה Port מכוון לאיזור ה 46Hz.

האזנה

ציוד לסראונד: Onkyo TX-NR818.

ציוד לסטריאו: ממיר DAC משולב עם קדם מגבר: Burson audio HA-160D + מגבר הספק: Emotiva XPA-2.

האזנה נעשתה בסלון ישראלי ממוצע, 3.25 מטר רוחב על 10.5 מטר אורך (7.5 בנקודה מסויימת).
כל רמקול קדמי מוקם כ 30 ס"מ מהקיר האחורי, ומספר מטרים מהקירות הצדדיים.
רמקול הסנטר מוקם במרכז מעט מתחת לגובה הטוויטרים של הרמקולים הקדמיים.
כל רמקול סראונד מוקם מעט מאחורי נקודת הישיבה.
הרמקולים במבחן עבדו ללא הגרילים.

על מנת לתאר במילים יפות את חווית ההאזנה שלי, קיים פה ושם שימוש במונחים סובייקטיביים כמו בהיר/קטיפתי/חד/במה וכו', אלו נתונים לפרשנות אישית, ולכן אינם תמיד מתארים את מה שאתם חושבים שזה אומר. מדובר על הרשמים האישיים שלי, עם המוזיקה שאני בחרתי, עם הציוד שברשותי, וחדר ההאזנה שלי, ולמישהו אחר עם טעם מוזיקלי אחר, ציוד אחר, וחדר אחר הרמקולים יכולים להישמע שונה לגמרי, אז נא לקחת את זה בחשבון. מי שרוצה לדעת אם הרמקולים נשמעים לטעמו פשוט יצטרך ללכת ולהאזין להם.

סטריאו

בדומה לרשום בסעיף המדידות, מכיון שה- Q700 עושה שימוש בדרייבר Uni-Q אשר לפחות זהה חיצונית לזה ב- Q300, ציפיתי לקבל סאונד מאד דומה רק עם בסים יותר עמוקים, אך בפועל הם נשמעו מעט שונים.

ה- Q700 בעלי מצגת מעט יותר פתוחה ומפורטת מזו של ה- Q300. לא מדובר ברמקולים שהייתי מגדיר בהירים או מחוספסים אבל הם נשמעים פחות מאוזנים. השילוב של פתיחות עם במה רחבה וגדולה כמו של ה- Q300 נשמעים פנטסטי עם הקלטות מתאימות. בקטע כמו Unutma Vicdan של Aziza Mustafa Zadeh הפסנתר נשמע מפורט, הדקויות בקולה של הזמרת היו בדיוק במקום והשילוב של השניים היה מספק למדי. אותו סיפור היה בקטע Ode To Billy Joe של Patricia Barber שנשמע מאד אוורירי ועמוק, כאשר "הדואט" בן הבס לזמרת היה מעולה.

איפה שרמקולים כמו ה- Q300 לדעתי קלעו יותר נכון היה בקטעים כמו Curtain Calls של Sara K או Embraceable Moon של Malia & Boris Blank. ה- Q700 היו בעלי איזון מעט פחות מתאים לטעמי בקטעים האלו, אולי משהו שיותר יתאים לחללים "יבשים" בעלי טיפול אקוסטי. כמובן שה- Q300 אינם מפיקים בסים כמו של ה- Q700, לא בהיבט של עוצמה אבסולוטית ולא בהיבט של פאנץ'. לא מדובר בבסים מודגשים או "קופסאתיים" אלא בטעם טוב. בין אם מדובר בקטע אלקטרוני כמו Casualities של Phonique או משהו כמו Sharpening A Knife של Carl Cleves & Parissa Bouas, למרות שהקטע השני בהחלט יגיע לביטוי מקסימלי עם רמקולים יותר גדולים או סאבוופר.

תכונה חזקה גם ב- Q700 וגם ב- Q300, ובעצם בכל דגמי KEF שבחנתי, היא היכולת להפיק במה גדולה ורחבה. בקטע כמו The Mystic's Dream של Loreena McKennitt המרחב היה ענק, אוורירי והיה ניתן בקלות להבחין במיקום של כל כלי. מניסיון שלי, כאשר מדובר ברמקולים סטנדרטיים, אלו שבעלי פיזור סאונד מוקפד הם הכי חזקים באספקט הזה, ואני שמח לראות ש KEF שמים דגש חזק בנושא.

אגב, אני לא יודע אם המסקנות שלי על ההבדלים בין ה- Q700 ל Q300 תקפות גם לדגמי ה- Q500 וה- Q900, שכן אלו יכולים להיות בעלי איזון טונאלי שונה, אבל בלי קשר, עדיין מדובר בזוג רמקולים מצויינים להאזנה בסטריאו ורק צריך לבחור את זה שיותר מתאים לכם.

מה לגבי המתחרים? ממה שאני סקרתי, ואני מסתמך פה על הזיכרון שלי, ל Q700 ישנם כמה מתחרים:

B&W 683 S2: אלו מתחרים די ישירים ל- Q700. הם מפיקים סאונד מעט פחות מפורט אבל עם גבוהים מעט יותר צלולים, הבמה שלהם אינה ענקית כמו של ה- Q700 אבל עדיין מעט רחבה יותר מהממוצע, כאשר הבסים פחות עמוקים אבל בעלי יותר פאנץ'. ל- 683 S2 יש גם יכולת יותר טובה לשמור על נינוחות בעוצמות האזנה גבוהות, אבל לא מדובר בנוק אאוט.

Revox G Prestige: בצד השני של הסקלה, ה G Prestige מציגים סאונד יותר בהיר מזה של ה- Q700, עד לרמה כזו שלדעתי הם מתאימים למגוון יותר מצומצם של הקלטות. יש להם מיד בס יותר מודגש ופאנצ'י ובסה"כ סאונד יותר "מעורר" וחלק אף יגדירו כיותר מהנה, אבל חסרה להם היכולת להפיק במה רחבה כמו של ה- Q700 ובכללי הם פחות מאוזנים.

KEF R300: אם אתם מחפשים משהו קרוב ליכולת של ה- Q700 אבל יותר בסגנון הסאונד והגודל הפיזי של ה- Q300, אז ה- KEF R300 מהווים אופצייה מצויינת. מדובר במדפיים 3 Way בעלי מצגת מאד מאוזנת ויכולת למלא חדר גדול באופן מפתיע לרמקול בגודל הזה. על הדרך מקבלים ציפוי על העוגה בדמות איכות בניה יותר גבוהה ומראה חיצוני יותר מרשים.

רב ערוצי

היתרונות של ה- Q700 וה- Q300 בסטריאו באים לידי ביטוי מעולה כאשר מבקשים מהם להפיק תוכן בסראונד. יחד עם ה- Q200c מדובר בשילוב שיתאים במיוחד גם למקרים בהם ישנו מרחב האזנה עם מספר צופים גדול מהממוצע. ה- Q200c שמר על איזון מצויין גם כאשר זזתי לצדדים, והבמה הגדולה של ה- Q700 עזרה לשמור על פוקוס גם כאשר המאזין יושב רחוק יחסית לרמקול השמאלי/ימני.

סרט מדע בדיוני קלאסי כמו The Matrix הוא דוגמא טובה למה שההרכב הנ"ל מסוגל לעשות. יחד עם סאבוופר טוב (אצלי הנושא מכוסה), הבמה הקידמית היתה טובה במיוחד, כולל הפרדה מצויינת בין הדיאלוג/אפקטים למוזיקה שברקע בקטעים כגון סצנת החילוץ לקראת סוף הסרט או סצנת האימון בין קיאנו ריבס ללורנס פישבורן.

הטרנד המשיך גם עם Prometheus, עוד סרט מדע בדיוני אבל כזה שכבר לא יהיה קלאסי לדעתי. בסצנה שבה דיוויד מגלה את חדר הניווט ישנה אווירה רחבה וגדולה, כזו שמערבת את הצופה, כאשר בקטע ההתרסקות של החללית ישנה יכולת להבחין בכל אפקט.

חמשת הרמקולים אינם מאכזבים גם עם הופעות חיות, והופעה כמו Falling in Between של Toto מ 2007 היתה מהנה ביותר, למרות שכמו עם סרטים, חלק מההנאה תלויה בסאבוופר שבשימוש.

ה- Q300, אל אף היותם רמקולים סטנדרטיים ולא סראונד יעודיים, עשו את העבודה בצורה מספקת ביותר. יתרה מכך, בעוד שדגם הסראונד היעודי, ה- Q800ds, הוא רמקול שעונה להגדרה של "סאטליט", ה- Q300 מסוגלים לרדת נמוך יותר וחזק יותר. מה שכן, מי שמעוניין לתלות את הרמקולים האחוריים כנראה יעדיף משהו אחר שכן ה- Q300, אל אף המתלה המובנה בגב שלהם, אינם רמקולים שנראים טוב תלויים על הקיר. 

סיכום

סדרה Q הנוכחית של KEF היא ללא ספק, או לפחות סביר להניח, סדרה Q הטובה ביותר ש- KEF הוציאו עד היום. KEF כבר שנים משתמשים בדרייברים קואקסיאלים ברמקולים שלהם ולא רק שהם מסרבים לוותר על הקונספט, הם ממשיכים לפתח אותו כל הזמן ולא שומרים אותו לדגמים הבכירים בלבד, אלא לכל טווח המחירים שהם מציעים.

אני מחזיק בשולחן המחשב זוג מדפיים מסדרה Q הקודמת, ומדפיים כמו ה- Q300 פשוט מציגים שיפור בכל אספקט. תוסיפו לזה רצפתיים כמו ה- Q700 וסנטר כמו ה- Q200c ויש לנו חגיגה. ה- Q700 יותר מפורטים ופתוחים מדגם ה- Q300 ולדעתי זה יותר מתאים להקלטות מסויימות ופחות מסתדר עם אחרות, אבל שניהם מציגים במה ומרחב כמו שהרבה רמקולים סטנדרטיים אחרים לא מסוגלים להפיק.

בסה"כ הייתי יותר מרוצה באופן אישי אם ה- Q700 היו יותר דומים ל- Q300, אבל יש להם את הנקודות החזקות שלהם וכאשר מדובר בתוכן בסראונד הנושא הופך להיות בעל חשיבות יותר משנית, וכאמור, יחד עם ה- Q200c חמשת הרמקולים עובדים בצוות מתואם ומתוקתק.

KEF Q700– מחיר מומלץ לצרכן: 9600 ש"ח.
KEF Q200c – מחיר מומלץ לצרכן: 2890 ש"ח.
KEF Q300 – מחיר מומלץ לצרכן: 4340 ש"ח.

מוצרי KEF משווקים בישראל על ידי מילניום ליין.

לדיון בנושא: KEF Q Series – רמקולים עם משהו Uni-Q