הקדמה

ה- 55WT50 מצליח להביא את פנסוניק לקו הראשון של מסכי LED ומתחרה בכבוד במסכי LED של החברות המובילות האחרות בשוק. העיצוב שלו מינימליסטי, עיבוד התמונה מצויין והוא נותן תמורה מעולה ביחס לעלות שלו.

הקדמה

מקור: יח"צ

מאז תחילת הפעילות של פנסוניק בתחום המסכים הדקים, ההתמקדות שלה היתה בפלאזמה. שם היה לחברה יתרון בולט, מה שאפשר לה להתמודד היטב עם גדלי המסכים שצמחו מאוד בשנים האחרונות. הבעיה היתה אצל הקהל שהעדיף את העלות הנמוכה יותר של מסכי ה-LED. הסטיגמות של "צריבות" והעובדה שמסכי פלזמה נראים טוב יותר בחדרים חשוכים, הרתיע את הלקוחות. לפני כמה שנים הפנימה פנסוניק את העניין והחלה בפיתוח מהיר של מסכי LCD ו-LED. ההתחלה לא היתה פשוטה, במהלך השנים האחרונות ראינו שיפורים עקביים, אך בעצם פנסוניק היתה ונותרה חברת מסכי הפלזמה. 

השנה עם סדרת 50, פנסוניק לראשונה קוראת תיגר על יצרניות ה-LED האחרות והוציאה מוצר שלראשונה יכול להתחרות איתן בכל פרמטר.

עיצוב, ממשק ושלט

עיצוב המסך עומד בקנה אחד בטרנדים העולמיים – בזל (מסגרת חיצונית) דקיק, תחתית המסך כוללת מסגרת פלסטיק שקופה שמזכירה מעט עיצובים של LG משום מה. במרכז הפס ניתן לראות את הלוגו של פנסוניק, כאשר ניתן להדליק אותו או לכבות אותו דרך התפריטים במידה והוא מפריע לכם.

פאנל המסך הקדמי קשיח ומבריק, אך מצד שני מצופה בחומר שהצליח להתגבר באופן לא רע על החזרי אור מחלונות פתוחים.

עם המסך מגיעים שני שלטים, בדומה למסך הדגל ה-55VT50. השלט הראשון הוא שלט רגיל, עם כפתורים שנדלקים בחושך (אם כי יש צורך ללחוץ על כפתור תאורה בראש השלט בכדי שזה יקרה, חבל שלא אוטומטית).

השלט פשוט למדי, אם כי העיצוב שלו מעט מיושן והדגש על כפתורי הערוצים לא ממש עוזר לנו כאן בארץ, שכן אין לו תמיכה ב-DTT ושידורי ה-PAL האנלוגים כבר נעלמו ממחוזותינו. כמו כן, כפתור ה-MENU החשוב מוחבא מעט וקשה להגעה.

לשלט יש דגש ברור על שירותי התוכן והתוכנות של המסך, כאשר מאוד נוח שבתחתית שלו יש שליטה אפקטיבית שעובדת באופן אוניברסלי על תכנים בין אם הם מגיעים מיוטיוב, מהרשת, מ-USB או מנגן בלוריי שמחובר ב-HDMI למסך (כולם נשלטים דרך אותם כפתורי play, pause, ffwd וכו').

שלט נוסף שמגיע עם המסך הוא שלט מגע, אשר משמש כטאץ' פד לכל דבר. כל מי שהשתמש בלפטופ מיד יסתדר עם השלט הזה. האפקטיביות שלו היא בעיקר באפליקציות השונות, כאשר הוא נוח בהרבה מהשלט השני ומאפשר גם גלישה וגם שימוש רציף. החסרון שלו הוא מחסור בכפתורים. אידאלית הייתי מוותר על השימוש בשני שלטים ופשוט משתמש בשלט בודד שיש לו איזור טאצ' במקום האיזור המבוזבז של מספרי הערוצים… מבחינת זיהוי המגע, קרה לי מדי פעם שהשלט חשב שאני לוחץ עליו כאשר בפועל רק גללתי הצידה – כך שצריך להיות מעט עדינים איתו. מהרגע שמתרגלים אליו, הוא נוח מאוד והעיצוב שלו מבחינתי מעולה.

כאשר משתמשים בשלט ביום יום, יש טיפה חוסר בגישה קלה יחסית לכפתור המעבר בין הערוצים ומספר כפתורים חשובים נוספים. בקיצור תצטרכו ככל הנראה להשאיר את שני השלטים בסמיכות למסך.

מבחינת חיבורי המסך, יש למסך הזה כל מה שאפשר לחלום עליו כיום. מספר רב מאוד של חיבורי HDMI ו-USB, חיבור SD וכמובן RGB. השילוב של כרטיסי SD (כולל כאלה ממצלמות AVCHD) הוא מבורך, אם כי המיקום של המחבר מאוד לא נוח במידה והמסך תלוי על הקיר. אם הוא עומד על שולחן, הוא מעט יותר נגיש, אבל בכל מקרה המיקום הראוי לכזה מחבר הוא באיזור יותר קדמי. ריבוי חיבורי ה-USB מאפשרים תוספים כגון מצלמת סקייפ (שסופקה לצורך הבדיקה), דיסקים קשיחים ועוד.

למסך גם חיבור רשת מלא (ללא צורך במחברי מתאמים) וכדאי לציין שהמסך גם כולל חיבור WIFI מובנה, ללא צורך באנטנה חיצונית או דונגל

מבחינת ממשק, המסך דו מימדי ופשוט למדי. אין אפקטים תלת מימדיים מבריקים ומסתובבים – המסך מינימילסטי מאוד מבחינת הממשק. למי שלא מעוניין לראות את הממשק של המסך שלו, זו דווקא בשורה טובה.

סאונד

בדומה ל-55VT50 גם ה-55WT50 מספק איכות שמע טובה לטלויזיה. אנחנו, כמובן, ממליצים להשתמש ברסיבר וברמקולים חיצוניים בכדי להרוויח את מלוא החוויה הקולנועית הטמונה במסך שכזה. כדאי לציין שהרמקולים ב-55WT50 מכוונים כלפי מטה, ולא כלפי הקיר בדומה למרבית המסכים בשוק. היתרון הוא שניתן להשתמש במסך כמקור האודיו כאשר הוא תלוי על הקיר.

איכות התמונה

איכות תמונה SD

מכיוון שלמסך עצמו אין חיבורי SCART או מקלט DTT, ניתן בעצם לקלוט SD דרך חיבור HDMI מתוך ממירים של יס והוט. גם יס וגם הוט לא מקפידים על איכות תמונה טובה במיוחד בערוצי ה-SD (יתכן שהם מעוניינים להעביר אותנו ל-HD, או שהדבר נעשה פשוט מחוסר תשומת לב).

עיבוד התמונה של המסך הוא טוב, אבל מתקשה להוציא תמונה באמת איכותית ממה שהממיר של יס (במקרה שלי) מצליח להוציא. ממרחק צפיה של 3 מטר ומעלה, הבעיות די נעלמו, אך בשביל לקבל תמונה באמת טובה, נדרשת כאן עבודה אמיתית מצד יס והוט בכדי לנסות ולשפר את מה שהממיר מוציא כאשר צופים בערוצים 2 ו-10.

כדאי לציין שכל יחסי המסך זמינים גם במצב 1080i, בשורה טובה שבהחלט מקלה על מי שאינו מעוניין לעבוד במצב AUTO בממירי YES HD.

נושע נוסף שכדאי להתמקד בו הוא נושא הורדת ה-artifacts, במסך יש מנגנון הורדת רעשים, אך הוא מתמקד יותר ברעשים אנלוגיים ולכן ארטיפקטים של כיווץ, כפי שניתן לקבל בשידורי יס והוט כרגע נותרים ללא פיתרון של ממש (אלא אם תקחו מעבד תמונה חיצוני).

איכות תמונה HD

לשמחתנו שידורי ה-HD בישראל שופרו מאוד בשנים האחרונות, גם במבחר וגם באיכות התמונה. כמובן שלבדוק מסך 55" עם שידורי SD זה כמו לבחון רכב שטח בהילוך ראשון באיילון… לא בשביל SD נוצר המסך הזה.

ואכן, כאשר עוברים ל-HD, המצב משתפר פלאים. איכות השחורים בולטת והתמונה בולטת בתלת המימדיות שלה.

הגדרות המסך יכולות לשפר את איכות התמונה או להפריע להם. במצב Cinema נידרשות רק מספר פעולות קטנות בכדי להביא את המסך למצב תמונה טוב יותר – מעבר לגאמה 2.4 (עוד על כך בהמשך), כיול brightness, תיקון טמפ' ל-Warm, הורדת ה-overscan ומעבר ל motion picture pro ל-Min.

סרטי בלוריי

אם בטלויזיה ב-HD התפעלנו מאיכות התמונה, בבלוריי התמונה שופרה אף יותר. המסך בהיר ולכן מצליח להתגבר על אור היום בקלות. זה בפירוש מסך שמותאם לחדרים מוארים.

dispicable me – סרט מעולה בהומור ובפרטים הקטנים שלו שעברו היטב למסך. 

ניתן היה בקלות לראות את פרטי הסריגה של הצעיף של גרו… תענוג.

הצבעים והראליות של iron man 2 היו מצויינים

המסך גם הצליח להעביר כראוי את Sin city שקשה כל כך לצפיה במסכי LED בדרך כלל.

פניו של צייד הנאצים, בגילומו של בראד פיט בממזרים חסרי כבוד היו מפורטות כתמיד.

 תלת מימד ומדידות

תלת מימד

באתר שהוא דו מימדי לא פשוט להעביר לכם את החוויה התלת מימדית. זה מסוג הדברים שצריך לראות במו עיניכם, אך אנסה לתאר זאת כמיטב יכולתי.

במהלך הבדיקה צפיתי בכ-5 סרטים שונים, כאשר תחומי הבדיקה כוללים:

• איכות התלת מימד ובמיוחד כמה cross talk והבהוב יש למסך
• יכולות עיבוד התמונה של המסך
• יכולות המרת דו מימד לתלת מימד
• יכולות ההתגברות על הורדת הבהירות ונושאי הכיול בעת צפיה בתלת מימד.

בחרתי לפצוח את הבדיקה בדרדסים בתלת מימד מסיבה פשוטה למדי – זה הסרט שהגיע עם נגן הבלוריי שסופק עם המסך… לא צפיתי בסרט הזה בתלת מימד לפני כן ולכן הופתעתי מאוד לטובה. האפקטים של הסרט באמת, אבל באמת מעולים. בתחילת הסרט נשאבים הדרדסים לעולם האמיתי דרך worm hole, כאשר לראשונה נחשפתי לאפקט חדש שלא הכרתי לפני כן – אפקט שבו עלים וסתם אבק נשאבים לתוך חור התולעת. האפקט מדהים – הראיה הפריפריאלית שלנו עובדת מעולה בתלת מימד והתחושה אמיתית לחלוטין ופתאום הרגשתי שאני חייב לתפוס את עצמי כי אני נמשך לתוך חור התולעת…

מבחינת cross talk, למסך יש את אחת התמונות הנקיות ביותר מ-cross talk שיצא לי לראות. המסך מסוגל לעבוד עם המשקפיים במצב 100HZ או 120HZ (או מצב אוטומטי שמעביר בינהם). במצב 100HZ ההבהוב חריף בהרבה, ולכן העברתי באופן קבוע ל-120HZ.

אפקט מדהים:

ב-Avatar האפקטים מדהימים עוד יותר, כמובן. סצינת האולם הרחב שבו מפקד הבסיס מעביר תדריך בטחון, תמיד תופס אותי לא מוכן. במיוחד כשמדובר במסכים של 55" ומעלה, האפקט מצליח תמיד להראות אמיתי לחלוטין. 

סצינת הטיסה גם היא עובדת מצויין, אך נאלצתי בשלב הזה לצלם כבר בדו מימד ולא בתלת (אלא אם כן אתם נהנים מתמונות מטושטשות).

למסך יש מספר הגדרות מעניינות בתחום עיבוד התמונה בתלת מימד. כיאה למסך מדור מתקדם, אנחנו לא מוגבלים במצב תלת מימד למספר הגדרות בסיסיות, אלא ניתן לכייל את המסך במלואו גם במצב תלת מימד. את הסרטים ראיתי במצב CINEMA, כאשר ניתן גם להגדיר את דרגת החדות ואת דרגת העיבוד תמונה – כולל יכולת לחזק את האפקט התלת מימדי או להחלישו, וכן לשפר את חדות הגבולות.

המשקפיים של פנסוניק בדור האחרון מעט פחות נוחות לי מהדור שלפניו (סדרה 30), אך מדובר כאן בשיקולי עיצוב שככל הנראה מעט מקלים את המשקל של המשקפיים והופכים אותם גם למותאים מעט טוב יותר על ראשים קטנים (קרי: ילדים).

מבחינת איכות התמונה – אין כיום תחרות למשקפיים של פנסוניק שמצליחות באמת להגיע לאיכות יוצאת מהכלל והן חלק מהסוד שהופך את התלת מימד של פנסוניק למוצלח כפי שהוא. הופתעתי לגלות שהמשקפיים לא מגיעות עם חיבור לטעינה, ככל הנראה מכיוון שעם שידורי ה-RF החדשים הן יכולת להחזיק כל כך הרבה זמן שכבר אין בכך צורך (הייתי מעדיף בכל זאת לחלוטין להמנע מהחלפת בטריות). בזכות חיבור ה-RF, ניתן גם לראות את מצב הבטריה של המשקפיים על המסך בעת הדלקתם.

בשיטת ה-RF, משתמשות המשקפיים בחיבור bluetooth בטווח קצר במיוחד בכדי לעבוד בתיאום עם המסך. התיאום הזה הוא כמובן מושלם – ואינו מאבד לעיתים את הקשר עם המסך (מה שיכול לשגע בעת צפיה בסרט).

בתחום ההמרה מדו מימד לתלת מימד – בדומה למסכים רבים אחרים, המסך משמר את קצב הוידאו ב-100HZ, מה שמכריח את המשקפיים לעבוד בתדר 100HZ, שכזכור מהבהב. הדבר מציק, וקשה לצפות בזה ברצף. התופעה אינה בלעדית לפנסוניק – מרבית היצרנים פועלים כך וחבל. בשביל תמונה טובה עבור שידורים באירופה נדרשים המסכים לקפוץ להבהוב ב-200HZ היקר והמסובך לביצוע, אך רק כך יעלמו ההבהובים לצמיתות. מבחינת איכות ההמרה, היא היתה לא רעה: לא היו תופעות של אובייקטים במרחב הלא נכון, ולעומת זאת התמונה גם לא היתה שטוחה או אלכסונית (טריק בעיבוד תלת מימד שבו החלק העליון של המסך תמיד מעובד כך שיהיה מרוחק יותר כמו שמים, והחלק התחתון מקורב יותר כמו אדמה).

בדיקות

ל-55WT50 יש אפשרות לסוג של local dimming רוחבי שבמקור הומצא על ידי טושיבה ואומץ על ידי חברות רבות אחרות. מכיוון שכולם רוצים local dimming אך אינם מעוניינים לשלם את המחיר שנדרש לשם כך (מסכים עבים יותר ויקרים משמעותית יותר). כך נוצרה פשרה מעניינת שבה ניתן להגדיר במסך שלא כל התאורות הצדדיות (נורות ה-LED במרבית המסכים כיום נמצאים בשני צידי המסך) פעילות בו זמנית. כך נוצר מצב שבו אפשר להגדיר Local dimming אך עם מספר איזורים לא גדול. במסך זה מדובר לפי החשבון שלי בכ-16 איזורים (8 איזורים לכל צד של המסך). כל איזור מתפרס על בערך מחצית המסך. 

היתרון של שיטה זו היא שהיא חסכונית כלכלית ופותרת את אחת המכות המרגיזות בתחום שלנו – הפסים השחורים מעל ומתחת לסרט. מכיוון שאנחנו לא מדליקים את הנורות בצידי הפסים הללו, הם הופכים באופן הדרגתי לשחור יותר ובסופו של דבר התמונה קרובה יותר ליעד שלנו – פסים שחורים באמת.

על מנת להדגים את האפקט לקחתי לוגו בהיר (במקרה הזה של נגן Dune HD כאשר הוא ב-screen saver). ניתן לראות שכאשר הוא במרכז המסך, יש איזור בהיר סביבו, בעוד שבשאר המסך התאורה האחורית כבויה לחלוטין.

כשהלוגו בפינה, לעומת זאת, צד ימין כבוי כמעט לחלוטין, ובפינה השמאלית העליונה, יש עדיין איזור מואר. 

אני לא בטוח עד כמה זה מתבטא בתמונות, אבל בחדר חשוך רואים זאת בבירור. בחדר מואר, אנחנו פשוט מרוויחים קונטרסט גבוה יותר, כמובן.

שם הקוד ב-55WT50 של מנגנון ה-IFC = intermediate frame creation הוא Motion picture pro. במצב OFF המסך מציג בדיוק את תמונת המקור. במצב Min, המסך מכפיל את מספר הפריימים ובמצבי Mid ו-Max הוא גם מוסיף פריימים ביניים שמיוצרים על ידי שילוב של אלמנטים מפריימים קודמים אל מול הפריים הבא. 

בבדיקות שערכתי, העיבוד במצב Min פשוט מושלם – אין ארטיפקטים והאפקט נראה בבירור.

במצב Mid ו-Max המסך מחדד את התמונה (מה שנקרא Motion resolution) אך במדידות שערכתי – יש כאן איבוד רזולוציה קל שמתבטא בארטיפקטים כגון חידוד אפקטי כיווץ ואפקט האוויר החם. לעומת זאת, האלגוריתם אינו מעבד את הקשר עם התנועה, מה שאומר שלא נצפו תופעות של גמגום בבדיקות.

גם מנגנון עיבוד הקוים האלכסוניים עובד מצויין. כדאי לציין שמנגנון החדות מופעל במצב של 50%, כך שמי שמעוניין לקבל את הוידאו כפי שהוא במקור, יצטרך להוריד אותו אל מתחת לרמה של 40 לכל הפחות.

מדידות

המסך נמדד במצב Cinema בעוצמת 400cd/m² שזה בהחלט מרשים ביותר. במצבי התמונה האחרים, העוצמה אף התגברה עד לכמעט 500cd/m². משמעות הדבר שהמסך מותאם לחלוטין גם בסלון בהיר במיוחד.

במבחן האחידות, המסך הגיע לתוצאה של כ-73%, בעיקר בגלל בהירות גבוהה במרכזו. כידוע, מסכי LED, ובמיוחד מסכים גדולים שמוארים מהצדדים (edge lit) מוגבלים ברמת האחידות שלהם, אך ככלל רצוי להגיע לאחידות של 80% ומעלה במסכים כאלה. מצד שני, למסך לא היתה עננות כלל, וגם לא זליגות אור ברורות כך שאי האחידות היה מפוזרת על פני כל המסך.

טווח הצבעים של המסך (gamut) תואם למדי את התקן, למעט טמפ' הצבע (עוד על כך בהמשך), כאשר הטווח בירוקים מעט רחב יותר מהתקן.
בסך הכל תוצאה מצויינת.

במצב ברירת המחדל שלו, המסך מגיע לגאמה של כ-2.05 (למרות שמצויין שהוא במצב 2.2):

לכן מומלץ לעבוד במצב גאמה 2.4 שבו המסך מגיע לגאמה 2.25.

במצב Warm מדדתי תוצאות גבוהות למדי, אך ישרות. משמעות הדבר היא שהמסך כוייל במפעל לטמפ' צבע גבוהה מדי, ככל הנראה בכדי להפיק ממנו יותר עוצמת אור. במצב זה, אנחנו מצפים לרוב לראות טמפרטורה של 6500 (מסומנת על ידי הפס המקווקו).

כשנכנסים לפירוט, ניתן לראות שהתמונה אכן כחולה מדי – רצוי לכייל מסך זה, כאשר ה-bias (בפנסוניק קוראים לזה cut off) של הכחולים גבוה מדי (ולכן רצוי להנמיך אותם), ושל האדומים, נמוך מדי (ולכן רצוי להגביר אותם).

החתימה הספקטרלית של הפאנל מזכירה חתימה של מספר מסכים, אך בעיקר פאנלי IPS של סמסונג.

מדיה ואפליקציות

נגן מדיה – streamer

נתחיל במסקנות ונכנס לפירוט… יכולות המדיה של ה-55WT50 מצויינות, אלא שהעברית חסרה כאן מאוד. לצרכנים רבים המסך היה יכול לתת פיתרון מושלם אילו רק היו מצליחים לממש תרגום בעברית במסך.

המסך חובר גם לרשת חוטית וגם לאלחוטית. החיבור רשת האלחוטית היה קל במיוחד, והודות למרחק הקצר בין הראוטר למסך (חדר ליד), המסך עמד יפה במבחן הביצועים והגיע לכ-30Mbps משיכה של תוכן מהרשת. עם זאת, מדי פעם היו גמגומים שלא היו קשורים למסך אלא, כצפוי ברשת אלחוטית, הפרעות סביבתיות ומכשירים אחרים שגם הם עבדו על אותה הרשת בדיוק.

מבחינת זיהוי תכנים ברשת, המכשיר זיהה בקלות חיבורי DLNA, אך להבדיל ממרבית המסכים תואמי ה-DLNA, הביצועים כאן היו פנומנליים. המסך זיהה כמעט את כל סוגי הפורמטים (לא כולל קבצי ISO, מן הסתם), והצליח להזרים אותם ללא בעיה ברשת החוטית. גם תכנים עם כמה ערוצי אודיו נוגנו נכון – כולל תמיכה ב-DTS.

אם בדרך כלל אני צריך להשתמש בתוכנות DLNA שונות ומשונות בכדי לקבל תמיכה בתרגום, או בקבצי MKV, כאן לא נצפו בעיות כאלה. המסך משך מה-NAS שלי הכל ובלי למצמץ. אגב, שימוש בשלט המגע בממשק הזה הוא נוח במיוחד.

ברשת הקוית המסך הצליח למשוך קבצים בקצבים עד 55Mbps מבלי לגמגם. מרבית סרטי ה-MKV בעולם לא מגיעים לקצבים כאלה, שמיועדים בעיקר לסרטי בלוריי נבחרים.

טריקפליי עבד ללא בעיות מיוחדות, אך צריך לעבוד קשה בשביל להגיע לעומק הסרט (הוא עובד רק במהירות גבוהה, לא ניתן לקפוץ למקום כלשהו בסרט ולהמשיך משם). המסך גם זוכר את המיקום שלו בסרטים וכאשר מנגנים שוב קובץ, המסך שואל אם להמשיך מנקודת הצפיה האחרונה, או מההתחלה.

ניתן גם לבחור בין מספר תרגומים מובנים, או בין מספר ערוצי אודיו. בבדיקות שערכתי מרבית סוגי התכנים ברשת עבדו ללא בעיה, כולל קבצי Dolby digital ו-DTS. קבצים עם HD AUDIO לא פעלו כשורה – לעיתים ניתן היה לקבל ערוץ DTS MONO אך בחלק מהמקרים לא היה צליל בכלל.

במוזיקה ובתמונות לא ראינו מהפכות גדולות. הממשק מעט חביב יותר מדורות קודמים ויש מידע נוסף כגון שם הזמר, תמונת האלבום וסוג של play list:

המצב בחיבור SD וב-USB היה כמעט זהה. גם כאן, הביצועים היו גבוהים וקצבי הנתונים הגיעו עד ל-55Mbps. גם כאן הצלחתי לנגן תכני MKV רבים (כולל תמיכה ב-DTS). גם כאן נושא התרגום בעברית לא פעל.

בהקשר ל-DLNA, כדאי גם לשים לב שהמסך תומך בפרוטוקול שליטה DLNA, מה שמאפשר ניגון של תכנים מרחוק לתוך המסך דרך DLNA (סוג של air play) וכן לשלוט בפרמטרים של המסך כגון שליטה בווליום. לצערי לא יכולתי לבדוק יכולות אלה מעל הרשת שלי.

אפליקציות

פנסוניק נכנסה למשחק ה-smart TV מאוחר יחסית, שכן היא התמקדה יותר בנושא ה-3D, אך הפער מצטמצם. הממשק של פנסוניק דומה יותר לקוחות של בית, מאשר לממשק האייקונים של LG, סוני וסמסונג – אשר לקחו מודל קיים (הטלפונים החכמים) והתאימו אותו למסכים גדולים.

כאן הקונספט קל מעט יותר לעיכול, האייקונים גדולים ונוחים, אך מספר האפלקציות עדיין משמעותית קטן ממה שזמין אצל המתחרות הללו. פנסוניק לא התאימה את המסך לעברית ולכן אין בנמצא אפליקציות מקומיות. מבחינת תכנים, מרבית האפליקציות המתוחכמות יותר אינם זמינות בישראל. יש מספר אפליקציות ממש טובות שמדגימות היטב את הפוטנציאל של המערכת

סקייפ

המסך סופק לבדיקה ביחד עם מצלמת סקייפ. פשטות החיבור מדהים – המצלמה מגנטית וניתן לחברה בכל מקום על המסך. יש לה חיבור USB פשוט וכאשר נכנסים לסקייפ ניתן לעשות לתמונה זום, ואף לקבוע מיקום של מה שהיא מצלמת ללא הזזה פיזית שלה. 

המצלמה באיכות HD ועבדה היטב גם בחדר הבדיקות שלנו גם כשהיה חשוך למדי.

תהליך הרישום והממשק עצמו נוחים להפליא. בעת הקלדת הסיסמא, ניתן סוף סוף האפשרות להציץ בסיסמא, דבר שמציק מאוד בממשקים רבים.

איכות התמונה בוידאו מצויינת. דיווחו לי שהמצלמה עושה עבודה מצויינת. איכות התמונה של הצד השני כמובן תלויה באיכות המצלמה שלהם, חיבור הרשת ועוצמת האור בחדר. במקרה שלנו ניתן לראות את מרטין אשר דיווח שאיכות השמע והוידאו מהמסך היתה טובה.

יוטיוב

המסך כולל גרסא מיוחדת של youtube leanback, גרסא שמאפשרת שליטה ביוטיוב המותאמת למסכים גדולים. לרוב זה די מציק, אבל המימוש בפנסוניק היה מוצלח למדי. במקום לקפוץ ישר לסדרת קטעי וידאו שאין לי מושג איך הוא בחר לי, אני יכול לבחור בערוצי תוכן. אלה אותם ערוצי תוכן שיוטיוב השקיעה בהפקתם 100 מיליון דולר בשנה האחרונה (בשנה הקרובה כנראה סכום זה יעלה עוד יותר). יש שם אנימציה, חדשות, קטעי טוק שואו ועוד אין סוף תכנים. התכנים מסופקים כערוצים פסאודו-לינאריים (מורכבים ממקטעים שאפשר לקפוץ או לדלג אליהם או מעליהם)

כמובן שגם ניתן לראות תכנים מקוריים של אנשים ספציפיים וכן את ערוץ היוטיוב שלכם, עבור הסרטונים שהעלתם עם האייפון/אנדרויד. איכות התמונה טובה, אם כי גם במצב HD לא הצלחתי להגיע לתכני FULL HD. 

בחיפוש זריז ניתן למצוא בקלות רבה למדי את הוידאו שתחפשו. המקלדת מותאמת למסך גדול, אך מטריד שבכל אפליקציה יש בעצם מקלדת שונה לחלוטין. אחרי שאמרתי את זה, המקלדת של יוטיוב גאונית שכן היא סטטיסטית מוצאת מה האות הבאה שכנראה תלחצו ונותנת גישה מהירה (דומה ל-T9 או מילים קרובות במקלדת של אנדרויד). ניתן לבחור לצפות בכל הסרטים, או רק בתכנים שמגיעים ב-HD (גם גם מסומנים ככאלה).

בעת צפיה ניתן כבר לראות מה הקטע הבא שהוא הכין לנו.

בקלות רבה ניתן ישירות מהמסך לעשות לייק לקטע, להמליץ עליו, להגיב, לסמן וכו'. ניתן גם לראות את התגובות של אחרים על הוידאו.

אפליקציות נוספות

לא אכנס לכל האפליקציות, יש פשוט יותר מדי כאלה, אבל מרביתן אפליקציות תוכן חינמי ברשת בסגנונות שונים (הומור, מתחרים שונים של youtube וכו'). יש גם אפליקציות עם תוכן אלטרנטיבי, אך ברובו תכנים ישנים שאין עליהם זכויות יוצרים.

הדפדפן

הדפדפן ב-55WT50 נראה חזק מאוד והצליח להציג את האתר כשורה (למעט עברית שמוצגת כריבועים), לא משימה פשוטה עבור דפדפן של מסך חכם. כמובן שניווט נעשה עם החץ. למרות התמיכה של המסך בפלאש, לא הייתי מנסה להריץ עליו "סרטים בצפיה ישירה".

הוא אפילו הצליח להציג וידאו מובנה כראוי – בהחלט מרשים!

חנות האפליקציות

חנות האפליקציות מרשימה ואפשר להתחיל ולראות ניצנים של קהילת מפתחים לViera market. המבחר בארצות אחרות (בעיקר בארה"ב) נרחבת למדי, ואפשר להניח שעיקר הבעיה היא זכויות היוצרים של יצרני האפליקציות הללו. יש משחקים וגם מוזיקה (מימוש נהדר של shoutcast).

סיכום

סיכום

מקור: יח"צ

פנסוניק הצליחה בזמן קצר מאוד להגיע מיצרן של מסכי LED די שגרתיים למסכים שיכולים כבר לרגש ולעמוד בקו הראשון של מסכי ה-LED כיום. המסך מבריק במיוחד בתכני HD, ובפרט בבלוריי, הוא בהיר מאוד (ולכן מתאים לחדרים בהירים), כולל יכולות local dimming של כ-16 איזורים. תלת המימד שלו מצליח לעמוד בתקן המחמיר של פנסוניק – והוא מהטובים ביותר שראיתי ב-LED. 

נגן המדיה של המסך חזק במיוחד ומאפשר צפיה בתכנים גם בקצבי נתונים גבוהים של 55Mbps ומטה.

ציונים

• איכות בנייה: 9.5
• עיצוב: 9.5
• HDTV איכות תמונה: 9
• SDTV איכות תמונה: 8
• תלת מימד: 9
• שלט: 8 + 9 (שלט המגע משדרג את החוויה ל-9)
• יכולות כיול: 9
• יחסי מסך: 9.5 (כולל יכולות מלאות לשליטה גם במצב 1080i)
• חיבורים: 9
• ממשק: 8.5 (פשוט למדי)
• המרת 2D לתלת מימד: 8 (בעיקר בגלל 100HZ)
• פונקציות נוספות: 9.5 (DLNA מצויין, חיבוריות USB + SD, יוטיוב, אפליקציות תוכן)
• נגן מדיה:8 (עומד בקצבי נתונים גבוהים, תומך בתרגום, אך חסרה תמיכה בעברית)
• שירותי תוכן מהרשת: יש (אך מוגבלות בישראל)
• עברית: אין

תמיכה בפורמטים

• חיבוריות HTPC: מצויין
• תמיכה בהיי דפינישן של יס – yes HD: כן
• תמיכה ב-HDMI 1.4: כן
• תלת מימד 3D: כן
• המרה אוטומטית 2D ל-3D: כן
• תמיכה ב-DTT: לא
• תמיכה ביחסי מסך ב-1080i: כן

מחיר מומלץ לצרכן: 19,990 כולל 2 משקפי תלת מימד, הובלה והתקנה + מתקן שולחני/מתקן קיר.

תודה לחברת יורוקום, יבואנית פנסוניק בישראל, על השאלת המסך ונגן הבלוריי לצורך הבדיקה

לדיון בנושא: מסך LED פנסוניק 55WT50