עושות סדר מתחיל בתחילת שנות השבעים, בכפר נידח בשוויץ, שבו הנשים כנועות למדי והמודעות למהפכת המיניות והפמיניזם שואפת לאפס. גיבורת הסרט, נורה, היא עקרת הבית שחולמת על עבודה, אך בעלה מתנגד מטעמי נוחות…
התנאים של נשות הכפר סבירים, אבל את כל ההחלטות עושים הגברים, ואיכות ההחלטות מפוקפקת משהו.
נורה שקטה, נימוסית וביישנית, אך היא נחשפת לעובדה שזכות הנשים להצבעה עומדת להחלטת עם ומחליטה לנסות ולגייס את נשות הכפר לשכנע את הגברים להצביע בעד זכויות הנשים לבחור. הגברים מקבלים רע מאוד את התנועה החדשה
נורה מגיעה לעיר הגדולה, ציריך, שם היא נחשפת למחאה הנשית, לפמיניזם ולמהפכת המיניות שלראשונה מאפשרת גם לנשים להנות ולקחת שליטה על הגוף שלהן.
בחזרה לכפר, נורה מתקשה לצאת מהביישנות שלה, בפרט שכל הכפר מתנכל לה, לבעלה ולילדה. נורה מתחברת לשתי נשים נוספות וביחד הן מרימות כנס שרק מביא אותן למסקנה שמשהו עקרוני צריך להשתנות.
המסע של נורה ממצב של אישה כנועה וכפופה לחוקים שמעל כוחה לשנות, לאישה מודרנית עם כח להשפיע על סביבתה משפיע על הכל, כולל על המיניות שלה ועל יחסיה עם בעלה שעולים על שרטון, כמו גם יחסיהן של מרבית הנשים בכפר.
מדובר בסרט מעניין שמדהים לקלוט שבעידן מודרני מקומות שאנחנו חושבים עליהם שנאורים ומתקדמים כמו שוויץ בעצם היה פרימיטיבי מאוד בנוגע ליחס שלו לנשים.
החלק המרתק הוא ההתעוררות ההדרגתית של נשים וההבנה שלהן שבכדי שיכולו לעשות את מה שברצונן, הצעד הראשון הוא היכולת להשפיע ולבחור.
"עושות סדר" The Divine Order. שווייץ, 2017, 96 דקות. בימוי: פטרה וולפה, משחק: מארי לונברגר, מקסימיליאן סימוניסצ'ק, רייצ'ל ברונשוויג.
לדיון בנושא: סרט לסוף שבוע: עושות סדר (The divine order)