הקדמה
הקדמה
חברת Hisense כנראה מוכרת לכם בתור יצרנית טלוויזיות סינית שהגיעה לארץ לאחרונה. בשבוע שעבר הם עשו צעד היסטורי בתולדות החברה, ובפעם הראשונה הזמינו מספר מצומצם של עיתונאים לבוא ולבקר במרכז הפיתוח והתפעול שלהם בעיר צ'ינגדאו בסין. הביקור לקח אותנו עמוק אל תוך חדרי התצוגה שלהם, בהם הראו לנו טכנולוגיות חדשות וישנות אותם הם פיתחו בשנים האחרונות, ומשם למרכז הפיתוח העצום בו עובדים מאות עובדים על מנת לשפר ולפתח טכנולוגיות ומוצרים חדשים ולבסוף למתחם המפעלים הגדול ביותר בעיר המעסיק יותר מאלף עובדים, אשר משוכן כשעה וחצי נסיעה ממרכז הפיתוח, על מנת להראות לנו בדיוק איך הם מייצרים את מסכי הטלוויזיה שלהם. אם מסתכלים מרחוק על כל היום שבילינו במפעלי ומשרדי החברה, זכינו לראות את תהליך יצירת המסכים באופן מלא. החל מרגע התכנון ועד לרגע הייצור והאריזה.
אני רוצה להתחיל מכמה נתונים על החברה. הייסנס הוא מותג עצום במיוחד במדינת הבית שלו, אבל לא רק. מחזור המכירות שלהם לשנת 2017 עומד על כ-18 מיליארד דולרים, כמיליארד וחצי מהם רווח. החברה מובילה בשוק הסיני בתור יצרנית הטלוויזיות מספר אחת, אך שלא תטעו, היא בדרכה לקטוף את התואר הזה בהרבה מדינות אחרות בעולם. היא הבעלים של עוד שבעה מותגים גדולים מאוד שעוזרים לה לקדם את מותג האם בשלל מדינות, ישראל ביניהם. חברת "קומביין" מובילה בסין בתחום המזגנים והמקררים. "היטאצ'י", מותג שחלקנו כבר מכירים, נרכשה על ידי הייסנס, ויחדיו הם מייצרים מוצרי מיזוג. חברת "קלון", אשר זכינו לראות כמה ממוצריה בחדר התצוגה של החברה, מייצרת יחד עם הייסנס מקררים ומוצרי מיזוג, וכך גם עם חברת "רונשן". חברת "סבור" מייצרת עם הייסנס מוצרים לבית כמו מכונות כביסה וכו'. וכמובן, שני מותגי הענק שנרכשו בשנים האחרונות על ידי החברה הם שארפ וטושיבה. בשנת 2015 הייסנס רכשה את הרישיון למכור את מוצרי שארפ ביבשת אמריקה למשך 5 שנים, והוסיפה לרכוש מפעל שלהם במקסיקו. ב-2017 רכשה הייסנס גם 95 אחוזים מחטיבת המסכים של חברת טושיבה היפנית. הייסנס מחזיקה גם במפעל לייצור טלוויזיות בדרום אפריקה, מה שהפך אותה למותג המוביל בנתח המכירות באזור. כמו כן, המותג הוא נותן החסות הרשמי למונדיאל המתקרב, שיערך ברוסיה, ולכן בכל מקום לאורך המשרדים ומרכז הפיתוח שלהם ניתן לראות את ביתני וקמעי המונדיאל.
בשבוע שקדם לזמן כתיבת הכתבה, מנהלי הייסנס בסין, יחד עם מנכ"ל היבואנית בארץ, גיא אדרי, הזמינו קבוצה מצומצמת של עיתונאים להגיע ולבקר במשרדי ומרכזי הפיתוח של החברה, אשר שוכנים באחת מן הערים היפות ביותר שיצא לי לבקר בהן, צ'ינגדאו, ממש על שפת הים הדרום-מזרחי של סין. הייסנס עזרה לפתח את צ'ינגדאו לעיר החכמה ביותר בסין, ולאו דווקא רק באמעות טכנולוגיה. היא גם אחראית לכמה מפרויקטי הנדלן הגדולים בעיר. ארחיב בהמשך על פעילותיה של החברה בצ'ינגדאו.
משרדי החברה שוכנים במרכז העיר, שם לקחו אותנו לקומה שלמה שבנויה סביב תולדות החברה והצגת קו המוצרים שלה בכל התחומים בה פועלת. גם שם זכינו לראות את קמע המונדיאל, וגם עיצוב מדהים של חלל התצוגה. ההפתעה הגדולה של המקום דווקא הייתה ריכוז תחומי העבודה של הייסנס. לא רק טלוויזיות, מזגנים ומקררים, אלא גם סמארטפונים, פיתוחים בתחום הרשתות והערים החכמות ואפילו כמה פיתוחים מתקדמים בתחום הרפואה, שכן החברה מייצרת הרבה מהכלים שנראה בחדרי ניתוח.
חדר התצוגה
חדר התצוגה
הביקור בחדר התצוגה נפתח בסרטון הסבר, אשר את נושאיו הרחבתי בפסקאות הקודמות, ולאחר מכן זכינו לראות את הגודל של המותג מחוץ לגבולות סין. מפעלי ענק בצ'כיה, דרום אפריקה, מקסיקו וארצות הברית. מרכזי פיתוח ברחבי העולם ומשרדים כמעט בכל מדינה בה החברה פועלת. בישראל נוכל למצוא גם מרכז פיתוח של המותג.
משם עברנו למעט היסטוריה. החברה התרכזה בתחילה בייצור מכשירי רדיו ביתיים ולאחר מכן בטלוויזיות. זכינו לראות גם כמה מהמקררים הראשונים שהחברה יצרה לפני כמה עשורים. משם דווקא עברנו לתחום, שבאופן אישי לא ידעתי שהייסנס נמצאת בו, וזה דווקא עולם הסמארטפונים. הוצגו שם כמה מכשירי ביניים שדי ציפינו לראות ומכשיר דגל אחד שתפס לרובנו את העין. מכשיר הדגל שלהם כולל מסך משני לכל אורך גב הסמארטפון, העשוי מ-E-Ink. המסך המשני מאפשר לנו לעשות כמעט הכל באמצעות המכשיר, ובזכות צריכת החשמל המאוד נמוכה שלו והתאורה המינימליסטית, חיי הסוללה לא נפגעים בצורה ניכרת כמו בשימוש עם המסך, והעיניים שלנו יכולות להסתכל עליו במשך כמה שעות ללא תופעות הלוואי שיש בדרך כלל במצבים כאלו. המסך הראשי הוא מסך AMOLED, כך שניתן לצפות לאיכות תמונה טובה, ובגב המכשיר נמצא גם מצלמת 16 מגה-פיקסל ראשית. לא ידוע לנו כרגע על תוכניות להביא את חטיבת המובייל של הייסנס לארץ.
ועכשיו כנראה לחלק המעניין ביותר בחדר התצוגה של החברה, ההתקדמות בטכנולוגיית המסכים. כבר בהתחלה הוצג מסך הדגל של החברה, ה-U9, בו נוכל למצוא את טכנולוגיית ה-ULED בה הייסנס מתגאים. הטכנולוגיה מפעילה תאורה אחורית, ב-U9 ספציפית בכ-1000 נקודות שונות במסך, המאירות את הפיקסלים בנקודות בהן צריך ובמקומות האחרים שומרות על תאורה נמוכה באופן משמעותי. זו טכנולוגיה שנמצא לרוב במסכי LCD עם שימוש בתאורת LED. בתמונה תוכלו לראות כיצד החברה הציגה לנו את הטכנולוגיה, וזאת על ידי הוצאת פאנל הפיקסלים מאחד המסכים והצגת התאורה בלבד. שני המסכים הראו את אותו תוכן, כאשר מסך אחד הראה את התוצאה הסופית עם פאנל הפיקסלים ואילו השני הראה את פעולת התאורה האחורית בלבד. החברה הוסיפה להציג לנו גם את מעבדי התמונה שיצרה, אשר שולבו במסכים שלהם.
מעבר לתחום המסכים, יש להייסנס כמה חידושים בתחום התמונה באופן כללי. האחרון מביניהם הוא מקרני לייזר, אותם ניתן לשים על השולחן או המזנון בצמוד לקיר (Short Throw), והם יכולים להציג תמונה בסדר גודל של כ-80 אינצ'ים, כאשר הדגם היקר ביותר מסוגל להציג תמונה בגודל של כ-300 אינצ'ים, אך לא יצא לנו לראות אותו בסיור. המקרנים מגיעים עם מסך קבוע לתלייה על הקיר. בדגם הראשוני, בעל תאורת הלייזר הכחולה, יכולנו לראות תמונה בגודל 88 אינצ'ים ואילו בדגם היותר מתקדם, בעל תאורת לייזר כחולה ואדומה, זכינו לראות תמונה מעט יותר גדולה ומשופרת בגודל של כ-100 אינצ'ים. כל מקרני הלייזר בסדרה מגיעים עם רזולוציית 4K נייטיב. כל המסכים והמקרנים מגיעים משולבים עם מערכת ההפעלה החכמה של הייסנס, אשר לפחות בסין, מציגה את הרשתות החברתיות ואפליקציות רבות להשתמש בהן.
מעבר לכך, הייסנס הראתה גם כמה שימושים ביתיים למוצרים האלו. כך למשל יש מסך שמשמש גם כמראה, או אפילו מסך שקוף המחליף את החלון הביתי. יש גם מסכים בגדלים שונים וביחסים שונים לשימושים רבים שהחברה חושבת עליהם. כך גם למשל במקררים החדשים של החברה נוכל למצוא מסך בקרה, אשר משתמש במצלמות בתוך המקרר ובמידע הנקלט מן המשתמש על מנת להראות מה יש בפנים, ואפילו להודיע לנו מה חסר ומה צריך להחליף ולזרוק.
מרכז הפיתוח
מרכז הפיתוח
במרכז הפיתוח של הייסנס הוצגו לנו כמה חידושים בתחומי המסכים. הגענו לבניין האחראי על החטיבה, ושם יכולנו לראות העובדים בלייב, בודקים ובוחנים כל אספקט במסכי הטלוויזיה הנוכחיים והעתידיים של החברה.
אך זה לא רק ייצור מסכים שהחברה מתעניינת בו. הוצגו לנו גם אין ספור חדרי בדיקת תדרי מובייל, שם עובדים על פיתוחים חדשים בתחום ה-5G. החדרים האטומים חוסמים כל קליטה של גלי רדיו, ובעצם מאפשרים למפתחים, באמצעות מכשירים מיוחדים, לעבוד על תדרים מסוימים ולבדוק אותם עם מוצרים חדשים.
כמו כן, הגענו גם לחדרי בדיקה של איכות התמונה וניסוים במכשירים חדשים. הוצבנו בפני השוואה של מקרני הלייזר החדשים של החברה לצד מסך הדגל שלהם, שם העובדים בדקו והתאימו את המכשירים החדשים שיתאימו לסטנדרט של החברה. לאחר מכן הוכנסו לחדר בקרת איכות התמונה וכמובן כיול המסכים. בחדר הוצב מכשיר, שמחירו עומד על כמה עשרות אלפי דולרים. תפקידו לבדוק את האיזון הלבן, ניגודיות, עוצמת הארה ואת הצבעים של המסך בזוויות שונות, ובאמצעות תוכנה המובנית על מחשבי העובדים, לכייל את הפאנל באופן אוטומטי לאיכות תמונה אופטימלית. העובדים בחדר מסתכלים באופן תמידי על פעולות המכונה, על מנת לבדוק ולדייק את הכיול שלה. זהו תהליך חשוב מאוד בעת ייצור המסך, שכן הוא זה שקובע את איכות התמונה שאנו, הצרכנים, נקבל בסופו של יום.
מיד לאחר מכן הועברנו ל"חדר שקט" והכוונה היא לחדר אטום לחלוטין לרעש חיצוני, ומרופד בחומרים מיוחדים שלא מקפיצים גלי קול מהקירות. החדר כמובן נועד לכייל את הפרמטרים של הסאונד במסך, אך הוא בפני עצמו הייתה חוויה קצת מוזרה בשבילנו. החדר שקט לחלוטין, ומלבד קולות העיתונאים והמנהלים, לא שמענו דבר נוסף. אין הד בכלל, מה שנותן אפקט שרובנו יזהו כאשר הם מצוננים. אנחנו כמובן בדקנו כל פינה בחדר, צעקנו, מחאנו כפיים ודיברנו כדי ליהנות מהשקט ומחתימת הסאונד הייחודית שיצאה מהחדר הזה. זהו גם כנראה החדר שבו בילינו הכי הרבה זמן במרכז הפיתוח, שכן היה לנו די קשה לעזוב אותו ולחזור ל"עולם הרועש" מחוץ לדלת. המקום עצמו היה בדממה, ועדיין ההבדל היה מאוד מורגש.
משם המשכנו לחדרי הבקרה והניסויים, שבפועל זה חדר עינויים למסכי טלוויזיה. שם החברה בוחנת ובודקת כל דגם שיוצא ממרכז הפיתוח לעמידות בפני חום וקור קיצוני, וכן תנאי טבע קשים כמו לחות גבוהה מאוד. החדר נפתח עבורנו למספר ממש מועט של שניות, ורק מעצם היותי קרוב לדלת, קיבלתי את ההרגשה של תל אביב באוגוסט רק בהקצנה דרסטית מאוד. מדובר על סביבה של כ-44 מעלות צלזיוס (הכניסו אותנו לאחר מכן גם לסביבה של כ-60 מעלות צלזיוס) בעלת אחוזי לחות של כ-70 אחוזים. כך המסכים נשארים לעבוד במשך 42 ימים ברצף. והתוצאה? היא תגרום לכל וידיאופיל וחובב טלוויזיות לצמרמורת.
שאר החדרים התאפיינו באחוזי לחות שונים ובטמפרטורות שונות, שנעו ממינוס 40 מעלות ועד לפלוס 80 מעלות. בכך הם בודקים את האיכות של המוצר הנשלח לשלל השווקים בעולם, אשר דורשים את בקרת האיכות הזאת.
בשלב הזה עברנו למרכז פיתוח של חטיבה אחרת לגמרי, ובדרך לשם גם זכינו לראות את מרכז הפיתוח במלואו. מדובר במקום יפייפה הכולל אגם עם דגי נוי ושדות גדולים במרכזו. הגענו ללובי הבניין שם ראינו קיר ארוך מאוד עם כל הפטנטים שהחברה אי פעם חתמה עליהם. 387 אם נרצה לדייק.
החדר הוביל אותנו לפעילות הראשית של החברה בצ'ינגדאו, ולא, זה לא רק ייצור מסכים. הייסנס פועלת לרשת את כל הערים בסין, ובמיוחד את עיר הבית שלה, ובכך להפוך אותן לערים חכמות. הם עושים זאת על ידי שילוב חיישנים לאורך שבילי התנועה בעיר, אשר נמצאים מתחת לפני האדמה, ובכך הם יכולים לזהות אם יש מכוניות על הכביש, או אם יש עומסי תנועה, וכך גם להולכי רגל. באמצעות המחשבים המקבלים את המידע הזה, המערכת יודעת להחליף את אורות הרמזורים לדוגמה, ולשפר את עומסי התנועה בעיר. אם אתם שואלים את עצמכם כמה זה מורגש, נציגי החברה דאגו לציין בפנינו נתון שמיד קרץ לנו לעין. צ'ינגדאו הייתה במקום התשיעי בסין מבחינת עומסי תנועה, וכעת, לאחר הטמעת המערכת של החברה בכבישי העיר, עומסי התנועה ירדו וכך מקומה של צ'ינגדאו צנח למתחת ל-40. זהו בהחלט נתון שמראה כמה השינוי מורגש. המערכת כוללת גם מערך מצלמות מתוחכם למדי, כך שבחדר הבקרה נוכל לראות מה קורה בכל מקום בעיר ובכך לנהל את התנועה ודברים אחרים בדרך היעילה ביותר.
המפעלים וסיכום
המפעלים
וכעת לחלק האחרון בסיור שלנו, ביקור במפעלי החברה. המפעלים, הנמצאים בצד השני לגמרי של העיר צ'ינגדאו, היו במרחק שעתיים נסיעה ממרכז הפיתוח. זה לבד היה נתון מרשים במיוחד, שכן העיר מתפתחת בצורה מהירה מאוד. גורדי שחקים ופרויקטים של נדלן, הייסנס אחראית על חלק לא מבוטל מהם, אפיינו את הנסיעה שלנו מצד אחד של צ'ינגדאו לצדה השני. ואם זה לא הספיק, היינו צריכים לעבור גם בגשר הארוך ביותר בעולם אשר אורכו כ-30 קילומטרים. הגשר נמצא ברובו המלא מעל לפני המים ויוצר מראה מדהים. הוא נתן לנו מבט לתוך יכולות הבנייה הסיניות, שכן יש בו קומות ומחלפי ענק, וכל זאת רק בארבע שנות בנייה.
הגענו למפעל שם קיבלנו חליפות נקיות מונעי חשמל סטטי איתן אנו נצטרך ללכת לכל אורך השהות במתקני המפעל.
בפס הייצור קיבלנו הצצה לכיצד מייצרים את לוחות החומרה שבמסכי הייסנס. לוח האם הראשי היה הראשון, ולאחר מכן הדפסת המעגלים על לוחות החיבורים שכללו את כל מה שנרצה למצוא בדרך כלל במסך. העובדים בפס הייצור הראו לנו בדיוק במה כל לוח מתאפיין וכיצד המכונות מדפיסות את הלוחות ומעבירות אותן הלאה לפס ההרכבה.
במפעל בו ביקרנו מייצרים, אורזים ושולחים עשרות אלפי טלוויזיות מדי יום לכל רחבי הגלובוס, וכן זאת לא הפתעה לראות את זריזות העובדים והמכונות בפס ההרכבה. הרובוט מעביר את הפאנל מצד אחד של המסוע לצידו השני, מבריג את הלוחות תחת בקרת העובדים (כמובן שהכל פועל באופן אוטומטי), ולאחר מכן הוא עובר לפס הבקרה, שם העובדים בודקים את המסכים תחת חושך כדי לבדוק שאין תקלות כלשהן או בעיות עננות. המפעל מצויד במסועים רובוטים שמעבירים את המסכים והדגמים למקומות שונים, ולהוסיף קצת לפעילות, כל רכב כזה מנגן מוזיקה של רכב גלידה. די משעשע למען האמת.
סיכום
לאחר יומיים מלאים של פעילות שותפת עם הייסנס הגענו לחנויות המרכזיות בסין על מנת לראות כיצד המותג מופיע בהן. ואכן יכולנו למצוא נוכחות של החברה בכל מקום שאליו הגענו, החל ממסכי הטלוויזיה ועד למכונות הכביסה. הייסנס התגלתה כחברה עצומה, אפילו יותר גדולה ממה שרובנו חשבנו כשרק הגענו לסין. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות החברה בה הביאה עיתונאים לבקר במפעלים ומרכזי הפיתוח שלה, שם הוצגו לנו חטיבות שונות בחברה וכן שלל של חידושים ופיתוחים שכלל לא ידענו על קיומם. הייסנס מובילה את השוק בסין ונראה שהיא מתקדמת בצעדי ענק להרבה מקומות אחרים בעולם, ישראל ביניהם. ובמיוחד לחובב טכולוגיה כמוני, היה מדובר בטיול וביקור יוצא דופן. יצא לנו אף לפגוש את סגן נשיא החברה, דוקטור Lan Lin, שהתגלה כאדם חביב וצנוע במיוחד ואודיופיל לא קטן, שהעביר איתנו שיחה לא קצרה על מערכות סאונד משוכללות במיוחד.
כל התמונות בכתבה צולמו על ידי עמית לגו.
גילוי נאות: הכתב היה אורח של חברת הייסנס בסין.
לדיון בנושא: ככה עושים טלויזיות! ביקור במפעל Hisense בסין
