שאלות נפוצות
העלילה
"מוצאים את דורי" הוא סרט ההמשך של "מוצאים את נמו", שאולפני "פיקסאר" הוציאו ב-2003. הפעם הכוכבת של הסרט היא דורי (בדיבובה המעולה של אלן דג'נרס ושל טלי אורן בגרסא העברית), הדגיגה הכחולה, השכחנית והמרחפת. דורי לוקחת את חבריה מהסרט הקודם מרלין (בדיבובו של אלברט ברוקס) הדג הכתום והנוירוטי ובנו נמו ויוצאת למסע כדי למצוא את הוריה האבודים. המסע מוביל אותה עד לקליפורניה, שם היא פוגשת טיפוסים מעניינים ועוברת שורה של חוויות.
לביקורת
מי שקרא את הביקורות שלי בחמש השנים האחרונות יודע שאני אוהב מאוד סרטי אנימציה ובעיקר את הסרטים של אולפני "פיקסאר". אם אי פעם ייצא לי לעשות רשימה של הסרטים הטובים שלהם, "מוצאים את נמו" יקבל מקום טוב וגבוה ברשימה. "מוצאים את דורי" שיוצא היום לבתי הקולנוע, 13 שנים אחרי ש"מוצאים את נמו" יצא למסכים ושבר קופות. בהתחלה חשבו שהפער הענק הזה לא יעשה לסרט טוב , אבל לקהל המעריצים שחיכה לסרט הזה הרבה זמן זה ממש לא הפריע. בסוף-השבוע הראשון שלו בארצות-הברית הסרט הרוויח 135.000.000 דולר וכמעט החזיר את ההשקעה של האולפנים בו, שנאמדת ב-200.000.000 דולר. אחרי שראיתי אותו אני יכול להגיד לכם שני דברים. הראשון הוא ש"מוצאים את דורי" מצליח לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של הסרט הקודם. השני הוא שמדובר בסרט "פיקסאר" אולטימטיבי, כי הוא עשוי מכל המרכיבים שהפכו את האולפן הזה למה שהוא. סיפור טוב, אנימציה מרהיבה, דיבוב מעולה והמון הומור.
אני אתחיל ברשותכם, באנימציה, שכרגיל מרהיבה. האנימטורים של "פיקסאר" משתכללים מסרט לסרט, העולם התת-ימי שנחשף לצופים בסרט מרהיב עין, הדגים והחיות מעוצבים בצורה שמקנה להן מראה אמיתי, אבל עם קריצה. יש כאן הקפדה והשקעה על כל פרט מהבועות, התנועה של הדגים והחיות ועד להשתקפות של המים על הדגים כאשר הם יוצאים לעולם שבחוץ. אגב, לפני שהסרט מתחיל, מוקרן סרטון קצר וחמוד בשם "פייפר", שמספר על מערכת יחסים בין ציפור לגוזל שלה. האנימציה שם נראית כל-כך ריאליסטית, עד כדי כך שהרגשתי כאילו אני צופה בסרט טבע, רק בלי הקריינות ברקע. מבחינת השימוש בתלת, ההקרנה שבה נכחתי הייתה בדו-מימד, גרסת הדו היה כל-כך מושקעת ככה שלא צריך את התלת. אם בכל זאת ראיתם את הסרט בתלת-מימד, אני אשמח לדעת מה חשבתם עליו בשרשור התגובות.
למרות שיש קצת חריקות לקראת הסוף, העלילה של הסרט זורמת וקולחת. היא מתכתבת יפה עם הסרט הקודם ככה שכדאי מאוד לראות אותו עם הילדים לפני הצפייה. מה שמאוד אהבתי ב"מוצאים את נמו" הוא ההומור. הסרט היה מאוד מצחיק וזה התבטא בבדיחות שרצו בקצב מהיר ובעיצוב של הדמויות הראשיות ושל דמויות המשנה המוצלחות כמו הצבים הסטלנים. הכרישים הרגישים והפייבוריטים האישיים שלי, השקנאים. גם ב"מוצאים את דורי" הבדיחות רצות בקצב מסחרר. רובן הצחיקו את כל הקהל אבל היו כמה שכוונו בעיקר לקהל המבוגר. יש חזרה על בדיחות שהצליחו ב"נמו" וגם כמה חדשות ומצחיקות מאוד. אם אהבתם את הסצינה של סדנת התמיכה של הכרישים מ"נמו", אז כדאי שתכינו את שרירי הלחיים ואת הסרעפת שלכם. ב"דורי" יש כמה בדיחות שמצליחות להתעלות עליה ודמויות משנה חדשות שמצליחות לגנוב את ההצגה.
דבר מצויין נוסף בסרט הוא הדיבוב, שמצליח ביחד עם האנימציה לשדרג את הסרט. אלן דג'נרס ואלברט ברוקס חוזרים לדמויות שלהם מהסרט הקודם ועושים עבודה מצויינת. אליהם הצטרפו אד אוניל, לנצח אל באנדי מ"נישואים פלוס" בתפקיד תמנון זקן וממורמר. דיאן קיטון ויוג'ן לוי כהוריה של דורי. קייטלין ג'ונסון מ"פילדלפיה זורחת" וטיי בורל מ"משפחה מודרנית" כלווייתנית ודולפין שחיים בשכנות ולא סובלים זה את זו. אידריס אלבה (שזה הדיסני השלישי שהוא מדבב השנה, אחרי "זוטרופוליס" ו"ספר הג'ונגל") ודומיניק ווסט, ששיתפו פעולה ב"הסמויה" כצמד כלבי ים סטלנים וסיגורני וויבר, שתורמת את קולה לאחת הבדיחות הטובות בסרט .
בקיצור-מומלץ.
"מוצאים את דורי"- ארצות-הברית 2016. 103 דקות. בימוי: אנדרו סטאנטון, אנגוס מקליין, תסריט: אנדרו סטאנטון. שחקנים: אלן דג'נרס, אלברט ברוקס, אד אוניל, דיאן קיטון, יוג'ין לוי, קייטלין ג'ונסון, טיי בורל, אידריס אלבה, דומיניק ווסט, קייט מקינון, בוב פטרסון ביל היידר, סיגורני ויבר. .הפקת דיבוב עברי: שרון כהן ndg. תרגום: עמוס דיאמנט, שרית וינו-אלעד, שרון כהן. בימוי: שרון כהן, שרית וינו אלעד. שחקנים: טלי אורן, ליאור זוהר, אוהד שחר, רונה בקרמן, אפיק רוזן, ניצה שאול, דן תורן, יורם יוספסברג, שמחה ברבירו, איילת רובינסון, גלעד קלטר ענת ניב.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע-מוצאים את דורי (Finding Dory)
