Questyle Q192 – מגבר אזניות ו- DAC באריזה נאה

כשחברת Questyle Audio יצאה באפריל 2011 עם מגבר האזניות CMA800 (הוחלף ב- CMA800R) ולאחר שנה עם ה- DAC CAS192 בעלות של כ- $1500 ו- $2000 בהתאמה, היא מיצבה עצמה הישר בתחום הקצה.
עם הוצאת ה- Q192 בעלות של $649 בתחילת השנה אשר כולל מגבר אזניות, DAC מובנה ומעט קווי דמיון מאחיו הגדולים, היא רוצה להשיג דריסת רגל גם ברמת הביניים. 

קווי הדמיון מתבטאים בעיקר בהגברה בתכנון Current Mode Amplification (Class A) שתורמת לטענתם לפירוט, אחוזי עיוות נמוכים, טווח הענות רחב ועוד. ב- DAC מתבטא ב- USB Asynchronous 3X Clock structure להפחתת הג'יטר.
רשימת הרכיבים כוללת שמות מוכרים אשר נחשבים טובים (Wolfson, WIMA, Nichicon…) אך עם הספק מקסימלי של 60mW@300 ohm בלבד, מסקרן לדעת כיצד זה מתורגם לתוצאה הנשמעת.

ה- Q192 מגיע עם דף בדיקת מעבדה שהכל תקין ועומד בסטנדרט.

ה- Q192 מגיע בעיצוב סולידי ונאה. ניתן לבחור ביו גימור כסוף או אדום כאשר הכסוף דומה עד זהה לגימור התקע בכבל המקורי של ה- HD800 ובעליהן יהנו מחזית אחידה למראה.

מעבר לחוגת הווליום ושקע האזניות, ממוקמים בחזית בעלת ה"אוזניים" שני מתגים. האחד מאפשר בחירה בין כניסת USB ו- COAX. השני, בחירה בין FIX ל- ADJUST אשר משפיעה על יציאות ה- RCA האנלוגיות. FIX נועד לקיבוע הווליום במידה ורוצים להשתמש במכשיר רק כ- DAC ו- ADJ כאשר רוצים להשתמש בו גם כקדם מגבר.
מאחור נמצאות יציאות RCA אנלוגיות, יציאה וכניסה SPDIF, כניסת USB, שקע החשמל ומתג ההפעלה שבאופן אישי הייתי מעדיף שימוקם בחזית (נוחות).
איכות הבניה וההתאמה בין החלקים ברמה גבוהה. לאחר פתיחת המגבר וסגירתו, ניתן להתרשם שחלקי המארז מתאימים במדויק. הם מתיישרים בקלות ופשוט להבריג בחזרה את הברגים.

ה- Q192 מגיע עם דיסק התקנה לדרייבר יעודי אשר ע"פ החברה מבטיח תפעול יציב והתאמה טובה יותר. מערכת ההפעלה (Win 8.1) לא הצליחה לזהות אותו באופן אוטומטי.
שני דברים הפריעו לי במהלך התפעול. הראשון והמשמעותי יותר, בכל פעם כשמעבירים שיר ידנית או מריצים בתוך השיר, מתבצע Fade-In לווליום. כמו כן זה מתרחש במעבר שוטף בין שירים אם נטענו ל- Playlist שירים מאלבומים שונים.
השני, אשר קרה פעם אחת, במהלך הרצה בתוך שיר לפתע נפסק הצליל. ניסיתי לבדוק אם השתבש משהו במחשב אך דבר, כולל אתחול המחשב, לא פתר את הבעיה. רק כיבוי והדלקה של ה- Q192 פתר אותה ומאז לא חוויתי אותה שוב גם כשניסיתי לשחזר.

אזניות – Sennheiser HD800, AKG K340, Beyerdynamics DT880 250 Ohm.
מגברים – AMB M3+Sigma11 , Darkvoice 336SE
Schiit Modi – DAC
קופסת מיתוג – Fiio HS2

מלבד הכרות שטחית עם מוצריה היקרים של החברה, לא הכרתי את ה- Q192. החלטתי תחילה לנצל זאת ולהשתמש בו מבלי לקרוא את נתוניו, על מנת לא לקבל דעה קדומה לטובה או רעה.
חיברתי את ה- HD800 והתחלתי להאזין. עם שני המגברים שברשותי סמן הווליום לרוב לא עובר את שעה 9:00-10:00 (מינימום בשעה 7:00). נוכחתי לדעת שבשביל להגיע לעוצמת ההאזנה לה אני מורגל, יש לטפס לשעה 11:30-12:00 אשר מהווה עבורי קו אדום בוהק במגברים האחרים (מחריש אוזניים). לאחר שבחרתי את העצמה הנוחה להאזנה טענתי אלבומים רבים ל- Playlist והתחלתי להאזין.
ככל שזמן ההאזנה התארך הופתעתי לגלות שלעומת ה- M3 האזניות פחות מעייפות וניתן להאזין להן לאורך זמן. האזנתי כ- 4-5 שעות ברציפות אשר בתומן, הרושם שקיבלתי הוא שה- Q192 פחת מעייף וחד מהשילוב של ה- M3 וה- Modi. הצליל הזכיר יותר את ה- 336SE אשר מעגל את התחום העליון אך בתוספת הפירוט שחסר בו מעט.

לאחר קריאת הנתונים לא הופתעתי לגלות שההספק של ה- Q192 נמוך משל המגברים שברשותי. הופתעתי עד כמה ושהשתמשתי רק בכחצי ממנו. תהיתי שמא הגבלתי את עצמי בעצמה בהאזנה הראשונה בגלל שאני לא רגיל לעלות בווליום מעל שעה 10:00. יתכן שלא עליתי מעל שעה 12:00 מחשש להאזנה בעצמה גבוהה מדי (עוד על כך בפרק ראש בראש). כעת, חשתי ביטחון גדול יותר לעלות מעל שעה 12:00 ולבחון את המגבר בעוצמות גבוהות יותר.

מתוך האלבומים השונים ששמעתי החלטתי להתמקד ב- 5 רצועות:
1. Ottmar Liebert & Luna Negra – Snakecharmer מתוך האלבום The Hours Between Night & Day. איכות 16bit/41kHz.
2. Lorde – Royals מתוך האלבום Pure Heroine. איכות 24bit/48kHz
3. Budapest String – Standchen מתוך האלבום Masters Of Classical Music Vol.09 – Schubert בהוצאת LaserLight. איכות 16bit/41kHz
4. The Smiths – This Charming Man מתוך האלבום The Smiths. איכות 24bit/96kHz.
5. Pearl Jam – Black מתוך האלבום Ten. איכות 16bit/41kHz.

שילוב עם HD800

מכיוון שאלו האזניות החביבות עליי מבין השלוש, הן גם האזניות שאיתן התבצעה רוב ההאזנה ולכן הפירוט ארוך מבאזניות האחרות. כפי שכתבתי ברושם הראשוני, אהבתי את השילוב עם ה- HD800. על אף ההספק הנמוך לא הורגש מחסור בכוח באף אחד מהשירים. בכולם היה די והותר Headroom (הספק/כוח פנוי) והרושם הוא שהמגבר לא מתאמץ. הווליום בהאזנה עמד לרוב על שעה 12:30 – 11:30 ומעל זה הצליל נעשה חד מדי לטעמי ומעייף לעתים (בתלות השיר).
Snakecharmer – מיתרי הגיטרה של נגן הפלמנקו הגרמני "מצלצלים". הצליל נשמע כמו של גיטרה עם סט מיתרים חדש וזה בולט לעומת ה- 336SE בהן נשמע כאילו המיתרים יזדקקו להחלפה בקרוב. אני עדיין מעדיף לשמוע עם ה- 336SE בהאזנות ארוכות מכיוון שהחדות שהוא מעגל פחות מעייפת אך הצליל נשמע מציאותי יותר עם ה- Q192.
Royals – הבס בפתיחה נשמע עמוק ומהדהד. קולה של Lorde הצעירה נשמע צלול וברור אך בווליום גבוה נקישות האצבע המלוות את השיר חדות ועלולות לעייף בהתאם לעצמה.
Standchen – רבים חושבים שה- HD800 מצטיינות במוזיקה קלסית והשילוב לא אכזב (אם כי לא מדובר בביצוע מורכב). גוון כלי המיתר נשמע טבעי לאוזני והכינור הראשי מרגש ולא מעייף גם בעוצמות האזנה גבוהות.
This Charming Man – אחד השירים הידועים של ה- Smiths מתוך אלבומם הראשון. קולו של מוריסי מרחף מעל המוזיקה וגם כששמעתי את השירים בלופ, תמיד בלט ויחד עם אנדי רורק הבסיסט, גרם לי להתמקד בשיר גם אם התרכזתי באותו רגע במשהו אחר.
Black – השיר שחשבתי שיהיה פחות מוצלח בשילוב התגלה כמהנה לא פחות מהאחרים. בשל השילוב המפורט והבהיר יחסית של ה- HD800 וה- Q192 חששתי שזעקותיו האופייניות של אדי וודר ישמעו כצרחות אך קולו שוחזר בצורה מוצלחת ולא נשמע בהיר או חד מדי וכך גם החשמלית והמצילות.

שילוב עם AKG K340

AKG K340 – חוגת הווליום בהאזנה רגילה וברוב הסגנונות עמדה על שעה 2:00 – 12:30. בשעה 3:00 ומעלה העצמה כבר חזקה מדי עבורי. בהאזנה ל- Standchen הווליום עולה ל- 3:00-3:30 וניתן גם להגיע עד המקסימום שהוא שעה 5:00. ה- Q192 מצליח להניע אותם בצורה משביעת רצון אך ה- Headroom קטן ויתכן ויהיה מעט חסר בהתאם להקלטה.
השילוב היה מוצלח משציפיתי בהתחשב ביעילות הנמוכה והעכבה הגבוהה של האזניות (400Ohm, 94dB/mW) ולמעשה מספק את צרכיי בנוגע לעוצמת השמע.

שילוב עם DT880

הווליום בהאזנה רגילה וברוב הסגנונות, שעה 1:00 – 12:00. ה- DT880 הן הפחות חביבות עליי בחבורה (נקנו לפני 9 שנים). הבס אומנם עדיף על ה- K340 אך הן חסרות את הקסם, ההפרדה ובמת הצליל הרחבה ויכולות לעייף תוך זמן קצר. בשיר Royals נקישות האצבעות עייפו מעל שעה 12:00 בזמן שהעצמה הכללית של המוזיקה, הרגישה נמוכה מדי. תוצאה דומה התקבלה בצליל המצילות בשיר Black.
הפירוט ב- Standchen טוב ושומעים כל רחש ושאיפת אוויר אך שוב חסר את אותו הקסם והמרווח בין הכלים שקיים בשתי האזניות האחרות.
המצב דומה גם עם שני המגברים שברשותי כך שלא מדובר על שילוב לא טוב עם ה- Q192 אלא בכך שה- DT880 פחות לטעמי (ולכן נמצאות באופן קבוע אצל בן משפחה).

כפי שכתבתי בבחינה לעומק, לאחר שקראתי את הנתונים והרשיתי לעצמי לעלות בווליום, תחושת הרושם הראשוני שהשילוב עם ה- Q192 מעודן מאשר עם ה- M3, התערערה. החלטתי לבחון אותם "ראש בראש" באמצעות מיתוג מהיר ע"י ה- HS2. מכיוון שאין לי מעמד מתאים לאזניות ולמיקרופון לצורך מדידה, החלטתי לוותר עליה מחשש לקבל תוצאת SPL שגויה בשל מיקום שונה של המיקרופון ביחס לאוזניה בין המדידות. במקום זאת בחרתי לנגן את אותו השיר בו זמנית, לעבור בין המגברים ולנסות להתאים בעצמה כך שתשמע זהה. במידה ואבדיל בין המגברים בקלות אנסה בכל זאת למדוד על מנת לנסות ולמזער את המשתנים.
בזמן ההאזנה לעתים היה נשמע שלסטאפ אחד יש יתרון על השני בתחום אחר (למשל ה- M3 בנמוכים וה- Q192 בגבוהים) אך לאחר מיתוג מהיר וחוזר בניהם כבר לא הייתי בטוח למי הוא שייך. המסקנה שהגעתי אליה בסופו של דבר היא שככל הנראה ה- Q192 נשמע לי מעודן יותר בהאזנה ראשונית כי חששתי לעלות בעצמה. ההבדלים הברורים ששמעתי בקושי התקיימו עד שכבר לא הייתי בטוח שאני מצליח לזהותם.

רציתי לבחון זאת עוד ומכיוון שאין באפשרותי לבצע לעצמי מבחן עיוור, ערכתי כזה לחבר.
התאמת העצמה נעשתה כפי שצוין קודם ולאחר שנתתי לו להאזין בחופשיות לשתי רצועות, תוך כדי שהוא מחליט מתי לעבור בין המגברים וגם רשאי לדעת מי מהם מנגן.
לאחר מכן רשמתי לעצמי סדר שבו אמתג בין המגברים. נתתי לו להאזין בפעם הראשונה ל- Snakecharmer אותו הוא מכיר היטב, להגיד לי מתי למתג ולציין מה נשמע לו טוב יותר או פחות (או ללא שינוי).
לאחר 10 מיתוגים (לא כולל הראשון) התוצאות היו אקראיות. למשל 4 הפעמים האחרונות בהן התבצע מיתוג בין שני המגברים, היו ללא שינוי לדעתו.
החלפתי לשיר Royals ומיתגתי בין המגברים ובאופן קבוע הוא ציין כי הבס ב- M3 מעט חזק יותר. הגברתי מעט ב- Q192, מיתגתי בניהם וכעת באופן עקבי הוא קבע כי הבס ב- Q192 חזק יותר כך שניתן לשייך את ששמע להבדל בעצמה.
מכיוון שהוא לא הצליח להבדיל בינם במבחן גם כשהעוצמות בין המגברים לא לגמרי שוות ויתרתי על הניסיון להשוות אותן באמצעות מדידה.
ניסיון קצר זה כמובן לא מהווה או מתיימר לספק הוכחה לכך שאין הבדלים בין הסטאפים אלא לתת תמונה מעט ברורה יותר לעד כמה הם בולטים עם ה- HD800.

ה- Questyle Audio Q192 הוא פתרון All in one באריזה הדוקה ונאה. הוא בנוי בצורה יפה, כולל רכיבים טובים ולמרות ההספק הצנוע, הניע בצורה טובה מאוד את האזניות שברשותי. למרות זאת, ה- Fade in בתחילת השירים יכול להעיק ועם הספק צנוע של 100mW@32 ohm ההתאמה לאזניות פלאנריות יכולה להיות בעייתית.
בהשוואה שערכתי לעומת ה- M3+Modi, הוא לא גילה יתרון אך גם לא חסרון משמעותי. בהתחשב באיכות התכנון והרכיבים של שני המוצרים, זה הגיוני ואם זה יתרון או חסרון כל אחד יצטרך להחליט ע"פ העדפותיו.
בהנחה ולא היה סיכוי לאזניות פלאנריות בעתידי, לא הייתי מהסס להעדיף את ה- Questyle Audio Q192 על הסטאפ שלי ובכך לחסוך מעל מחצית מהנדל"ן שהוא תופס על שולחני.

מחיר: $649

את מוצרי Questyle Audio ניתן לרכוש דרך אחד מהמשווקים המורשים.