קצת על "המשחק של אנדר"
"המשחק של אנדר" הוא ספר מדע בדיוני שכתב הסופר אורסון סקוט קארד. הספר מבוסס על סיפור קצר באותו שם שהופיע בעיתון נישה בשם "אנלוג" בשנת 1977. הספר זכה לביקורות מפנקות מיד לאחר צאתו וגם לחיבוק ממסדי כאשר זכה בפרסי "הוגו" ו"נבולה" היוקרתיים בקטגוריית "ספר המדע-בדיוני הטוב ביותר". מסחרית, מדובר באחד מספרי המדע הבדיוני המצליחים ביותר בעולם. הוא נמכר במיליוני עותקים ברחבי העולם, תורגם לשפות רבות (ביניהן עברית) והוליד שני ספרי המשך וגם סדרות נוספות של ספרים שנוצרו בהשראתו.
מחנות הספרים אל המסך הגדול
אחרי ההצלחה הענקית זה היה טבעי שינסו לעבד את הספר לקולנוע או לטלוויזיה. בראיונות שונים לעיתונות קארד חזר ואמר ש"המשחק של אנדר" יגיע לקולנוע רק בתנאי שהוא יהיה שותף מלא ושווה זכויות בפיתוח התסריט. בעלי האולפנים השונים בהוליווד הציעו לו במהלך השנים הצעות מפתות כדי שיסכים למכור להם את הזכויות להפקת הסרט, עם חלקם הוא גם נפגש אבל החליט בסוף לא למכור להם את הזכויות בגלל חילוקי דעות אומנותיים. בשנת 1996 הקים קארד חברת הפקות משלו והחליט לעבוד בעצמו על התסריט לסרט. בשנת 2003 היה נדמה שיש אור בקצה המנהרה. אולפני "וורנר בראדרז" הודיעו כי הם השיגו את הזכויות להפקת הסרט שאותו יביים וולפגנג פיטרסן, אבל אחרי כמה פגישות פיתוח התסריט נגנז בגלל בעיות תקציב וקארד לקח מוורנר בראדרז את הזכויות. ב-2009 קארד החליט שלבד זה יהיה הכי טוב והתחיל לעבוד על תסריט חדש לסרט ביחד עם הבמאי גאווין הוד ("וולברין") ,ב-2011 הם מכרו אותו לחברת הפקה עצמאית בשם "אוד לוט אנטרטיימנט" ושנה לאחר-מכן הצילומים יצאו לדרך. בסוף אוקטובר הצפייה הסתיימה ו"המשחק של אנדר" יצא סוף-סוף למסכים באירופה ולאחר מכן גם בישראל ובארצות-הברית. מסחרית, מדובר בהצלחה גדולה כי הסרט נכנס ישר למקום הראשון ברשימת שוברי הקופות בכל מדינה שבה ייצא. אמנותית, מדובר באכזבה גדולה כי הסרט בעצם מתמצת את הספר לשעה וחצי שמעצבנת את הקוראים האדוקים ומבלבלת את אלו שבאו לראות את הסרט אבל לא קראו לפני את הספר.
העלילה
לביקורת נגיע עוד מעט. אני יודע שיש לא מעט אנשים שקראו את הספר ויודעים בעצם על מה הסרט אז אני אספר את העלילה בקצרה. כדור הארץ נמצא במלחמה מול גזע חכם ואכזרי של חייזרים שנקראים פורמיקים, שמנסים להשתלט עליו ולגרש ממנו את בני-האדם. אנדר וויגין (אסא בטרפילד) הוא נער מתבגר שמגוייס ע"י הצי האמריקאי לבית ספר למלחמה שמכשיר את הדור הבא של החיילים שילחמו מול הפורמיקים. אנדר מתחיל סדרה של לימודים ואימונים מחשלים שבהם הוא פוגש אנשים ממקומות שונים, מתמודד עם שורה של אתגרים ותוך-כדי גם עובר התבגרות מזורזת.
לפני הביקורת – הבהרה קטנה
באירופה ובארצות הברית "המשחק של אנדר" מוקרן גם בגרסת דו-מימד רגילה, בתלת-מימד ובבתי קולנוע נבחרים גם בגרסת האיימקס 3D. בארץ, בגלל שיקולים שונים של חברת "לב סרטים" שאחראים על הפצת הסרט, מוקרנת רק גרסת הדו-מימד. מצד אחד אני די התבאסתי מההחלטה הזאת כי יש ב"המשחק של אנדר" לא מעט קטעים יפהפיים שבמהלך הצפייה בהם חשבתי לעצמי שהם היו יכולים לעבוד ממש טוב בתלת. מצד שני אחרי שיצאתי הרגשתי אנחת רווחה שזה נגמר ומניסיון אישי שלי תלת-מימד, גם אם הוא ממש טוב, לא יכול לפצות על סרט גרוע. בכל אופן, אם אתם נוסעים בתקופה הקרובה לחו"ל והסרט עדיין מציג, תנסו לבדוק האם התלת שווה וטקבקו לי מה אתם חושבים עליו.
ועכשיו-לביקורת
גילוי נאות- ספרות מדע בדיוני היא לא כוס התה שלי ולכן לא יצא לי לקרוא את "המשחק של אנדר"., בנוסף יש לי ניסיון גרוע עם ספרים אהובים עלי שהעיבוד הקולנועי שלהם הרס אותם כליל ("צופן דה וינצ'י", "נערה עם קעקוע דרקון" ו"קרוב להפליא ורועש להחריד") ולכן החלטתי להגיע לסרט מבלי שקראתי את הספר במחשבה שאולי זה יגרום לי ליהנות ממנו יותר. מורה הנבוכים שלי לספר היה זהר, חבר טוב שלי ואחד משותפי לדירה שקרא את הספר יותר מדי פעמים וגם הלך ביחד איתי לראות את הסרט. אחרי שיצאנו מהאולם דיברנו קצת על מה שראינו והמילה שכיכבה בשיחה שלנו יותר מפעם אחת ובהקשרים שונים הייתה "אכזבה" (נאמר בחיקוי של אייל קיציס מימי "חלומות בהקיציס", תכנית אדירה), זה מתבטא בשלושה דברים עיקריים. ראשית, התסריט. "המשחק של אנדר" הוא ספר של למעלה מ-300 עמודים , זה היה די מתבקש שהסרט שמבוסס עליו יהיה באורך של שעתיים וחצי עם אופציה לשלוש שעות. הסרט אורך שעה וחצי וכדי שאף פרק לא יפוספס קארד והבמאי גאווין הוד נתנו לכל פרק בספר משהו כמו 5-6 דקות בממוצע תוך התעלמות מפרטים עלילתיים חשובים, מה שעצבן את המעריצים המושבעים של הספר וגרם לאנשים שלא קראו את הספר כמוני לא להבין את מה שנראה על המסך. שנית, הפרטים הטכניים. אני לא אשקר לכם, יש בסרט הזה סצינות מאוד יפות שנראות מעולה על המסך הגדול אבל הן היו מעטות מאוד. בשאר הזמן היה נראה לי שהיוצרים החליטו שבגלל שמונחות על הכתפיים שלהם לא מעט ציפיות הם ישקיעו הרים של כסף כדי שהסרט ייצא הכי טוב, הכי יפה והכי רועש שהם יכולים כדי שהצופים יתלהבו ממנו . הצילום, העריכה, העיצוב האומנותי ופס-הקול עשויים בצורה מאוד מקצועית ואם תשאלו אותי גם מקצועית מדי . האפקטים המיוחדים שגרתיים ובנאליים והקטעים שמשלבים אנימציה ממוחשבת נראים יותר כמו עבודת גמר של סטודנטים במכללה לאנימציה ולא כאלה שראויים להצגה על מסך גדול. שלישית, המשחק. אסא בטרפילד, שמשחק את התפקיד הראשי של אנדר עושה עבודה מצוינת בתפקיד הראשי וחוץ ממנו גם בולטות לטובה היילי סטיינפלד כקארה וגם זוכת האוסקר ויולה דיוויס כמייג'ור גוון אנדרסון, הם הדבר הכי טוב בסרט. שאר תצוגות המשחק בסרט מזכירות הצגת סיום של כיתה ד' ואת רוב האשמה נושאים על כתפיהם שני שחקנים ותיקים ומוערכים. האריסון פורד, שימיו הטובים כבר מזמן מאחוריו מגיש את אחת ההופעות המאכזבות בקריירה שלו ובן קינגסלי מתחמש במבטא אוסטרלי מגוחך ובטונות של איפור על הפנים כדי שלא ישימו לב למשחק הגרוע שלו.
בקיצור– יש לא מעט סרטים ששווה לראות בקולנוע בתקופה האחרונה, "המשחק של אנדר" הוא לא אחד מהם. חבל על הזמן, הכסף והעצבים שלכם.
"המשחק של אנדר"- ארצות-הברית 2013. 114 דקות. בימוי: גאווין הוד. תסריט: אלכס קורצמן, רוברטו אורקי, גאווין הוד ואורסון סקוט קארד. שחקנים: אסא בטרפילד, היילי סטיינפלד, אביגייל ברסלין, ויולה דיוויס, האריסון פורד, בן קינגסלי.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע – המשחק של אנדר (Ender's game)
